הקטן
גופן
הגדל
גופן
על ילדה בחלוק הכחול
עַל יַלְדָּה אַגָּדָה, אַגָּדָה עַל יַלְדָּה בֶּחָלוּק הַכָּחֹל. אָהֲבָה הִיא מִכֹּל עִם הַיָּם הַגָּדוֹל לְשַׂחֵק לָהּ בַּחוֹל. בְּיָדָהּ הָאַחַת דְּלִי מְכֻכָּב, בַּשְּׁנִיָּה כַּף קְטַנָּה, יְרֻקָּה. הַיָּם יִשְׁתָּאֶה לִצְחוֹקָהּ הַשּׁוֹבָב, טַיָּלִים - אֱלֵי כְּחֹל חֲלוּקָהּ. זָהֹב הוּא הַחוֹל, הֶחָלוּק הוּא כָּחֹל, וְעֵינֶיהָ חוּמוֹת-שְׁחַרְחָרוֹת, בְּלִי הֲפוּגוֹת אוֹפָה הִיא עוּגוֹת וְחוֹפְרָה מְעָרוֹת-מְעָרוֹת - - וְזָקֵן שָׁם הָיָה, בּוֹדֵד וְעָזוּב, יָשַׁב עַל הַחוֹל מִמּוּלָהּ, דּוּמָם הִתְבּוֹנֵן, מְקַנֵּא וְעָצוּב בַּ"יַּלְדָּה הַכְּחוּלָה". וַתָּרֵם הַיַּלְדָּה אֶת עֵינֶיהָ אֵלָיו וַתִּקְרָא: הוֹ עַזְרֵנִי, הַסַּב! הַזָּקֵן אָז קָרַב וְהָאוֹר בְּעֵינָיו, בָּעוּגוֹת יַעַמְלוּ יַחְדָּיו. שִׂחֲקוּ עַד הִגִּיעָה הָעֵת לְהִפָּרֵד, כִּי הָעֶרֶב הֶעֱטָה אֶת הַכּלֹ. אָז בֵּרְכָהּ הַזָּקֵן: עִמָּךְ הוּא יִצְמַח, הֶחָלוּק הַכָּחֹל. - - - וַתִּגְדַּל הַיַּלְדָּה וַתְּהִי נַעֲרָה כְּכָל הַנְּעָרוֹת. וּפְקָדוּהָ שְׁעוֹת תִּמָּהוֹן אֵין-אוֹנִים מְעִיקֹות וּמָרוֹת - - - וּבַצַּר לָהּ מְאֹד תִּתְכַּנֵּס לָהּ דּוּמָם, תַּעֲטֶה חֲלוּקָהּ הַכָּחֹל, וּבָאוּהָ מַרְאוֹת יַלְדּוּתָהּ כְּתֻמָּם וּשְׁטָפוּהָ שָׁטוֹף וְצָהוֹל. על ילדה אגדה, אגדה על ילדה בחלוק הכחול. אהבה היא מכל עם הים הגדול לשחק לה בחול. בידה האחת דלי מְכֻכָּב, בשנייה - כף קטנה, ירוקה. הים ישתאה לצחוקה השובב, טַיָּלִים - אלי כחול חלוקה. זהוב הוא החול, החלוק הוא כחול, ועיניה חומות-שחרחרות, בלי הפוגות אופה היא עוגות וחופרה מערות-מערות - - וזקן שם היה, בודד ועזוב, ישב על החול ממולה, דומם התבונן, מקנא ועצוב ב"ילדה הכחולה". ותרם הילדה את עיניה אליו ותקרא: הו עזרני, הסב! הזקן אז קרב והאור בעיניו, בעוגות יעמלו יחדיו. שיחקו עד הגיעה העת להיפרד, כי הערב העטה את הכל. אז ברכה הזקן: עמך הוא יצמח, החלוק הכחול. - - - ותגדל הילדה ותהי נערה ככל הנערות. ופקדוה שעות תימהון אין-אונים מעיקות ומרות - - - ובצר לה מאוד תתכנס לה דומם, תעטה חלוקה הכחול, ובאוה מראות ילדותה כתומם ושטפוה שטוף וצהול.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: משה טבנקין
לחן: צבי בן-יוסף
כתיבה: כסלו תש"ב

עַל יַלְדָּה אַגָּדָה, אַגָּדָה עַל יַלְדָּה
בֶּחָלוּק הַכָּחֹל.
אָהֲבָה הִיא מִכֹּל עִם הַיָּם הַגָּדוֹל
לְשַׂחֵק לָהּ בַּחוֹל.

בְּיָדָהּ הָאַחַת דְּלִי מְכֻכָּב,
בַּשְּׁנִיָּה כַּף קְטַנָּה, יְרֻקָּה.
הַיָּם יִשְׁתָּאֶה לִצְחוֹקָהּ הַשּׁוֹבָב,
טַיָּלִים - אֱלֵי כְּחֹל חֲלוּקָהּ.

זָהֹב הוּא הַחוֹל, הֶחָלוּק הוּא כָּחֹל,
וְעֵינֶיהָ חוּמוֹת-שְׁחַרְחָרוֹת,
בְּלִי הֲפוּגוֹת אוֹפָה הִיא עוּגוֹת
וְחוֹפְרָה מְעָרוֹת-מְעָרוֹת - -

וְזָקֵן שָׁם הָיָה, בּוֹדֵד וְעָזוּב,
יָשַׁב עַל הַחוֹל מִמּוּלָהּ,
דּוּמָם הִתְבּוֹנֵן, מְקַנֵּא וְעָצוּב
בַּ"יַּלְדָּה הַכְּחוּלָה".

וַתָּרֵם הַיַּלְדָּה אֶת עֵינֶיהָ אֵלָיו
וַתִּקְרָא: הוֹ עַזְרֵנִי, הַסַּב!
הַזָּקֵן אָז קָרַב וְהָאוֹר בְּעֵינָיו,
בָּעוּגוֹת יַעַמְלוּ יַחְדָּיו.

שִׂחֲקוּ עַד הִגִּיעָה הָעֵת לְהִפָּרֵד,
כִּי הָעֶרֶב הֶעֱטָה אֶת הַכּלֹ.
אָז בֵּרְכָהּ הַזָּקֵן: עִמָּךְ הוּא יִצְמַח,
הֶחָלוּק הַכָּחֹל. - - -

וַתִּגְדַּל הַיַּלְדָּה וַתְּהִי נַעֲרָה
כְּכָל הַנְּעָרוֹת.
וּפְקָדוּהָ שְׁעוֹת תִּמָּהוֹן אֵין-אוֹנִים
מְעִיקֹות וּמָרוֹת - - -

וּבַצַּר לָהּ מְאֹד תִּתְכַּנֵּס לָהּ דּוּמָם,
תַּעֲטֶה חֲלוּקָהּ הַכָּחֹל,
וּבָאוּהָ מַרְאוֹת יַלְדּוּתָהּ כְּתֻמָּם
וּשְׁטָפוּהָ שָׁטוֹף וְצָהוֹל.

על ילדה אגדה, אגדה על ילדה
בחלוק הכחול.
אהבה היא מכל עם הים הגדול
לשחק לה בחול.

בידה האחת דלי מְכֻכָּב,
בשנייה - כף קטנה, ירוקה.
הים ישתאה לצחוקה השובב,
טַיָּלִים - אלי כחול חלוקה.

זהוב הוא החול, החלוק הוא כחול,
ועיניה חומות-שחרחרות,
בלי הפוגות אופה היא עוגות
וחופרה מערות-מערות - -

וזקן שם היה, בודד ועזוב,
ישב על החול ממולה,
דומם התבונן, מקנא ועצוב
ב"ילדה הכחולה".

ותרם הילדה את עיניה אליו
ותקרא: הו עזרני, הסב!
הזקן אז קרב והאור בעיניו,
בעוגות יעמלו יחדיו.

שיחקו עד הגיעה העת להיפרד,
כי הערב העטה את הכל.
אז ברכה הזקן: עמך הוא יצמח,
החלוק הכחול. - - -

ותגדל הילדה ותהי נערה
ככל הנערות.
ופקדוה שעות תימהון אין-אונים
מעיקות ומרות - - -

ובצר לה מאוד תתכנס לה דומם,
תעטה חלוקה הכחול,
ובאוה מראות ילדותה כתומם
ושטפוה שטוף וצהול.


 פרטים נוספים
ביצוע: נלי פיקר
שנת הקלטה: 22.1.1953


על השיר

בתכנית רדיו על צבי בן-יוסף מ-1980, מספרת נעמי זלצברגר על הקשר האפשרי שלה לשיר: בן-יוסף היה דייר משנה בבית הוריה של נעמי והיא למדה אצלו נגינה. למרות פער הגילים (היא בת 14, הוא בן 32) התפתחו ביניהם קשרי ידידות. "אני מכירה את השיר הזה בעצם, כי התחלתי לחשוב מה פתאום הוא כתב על הילדה בחלוק הכחול. לי היה חלוק כחול, ותמיד שהוא היה בא הביתה הייתי בחלוק הזה. וכיוון שהוא היה משורר וכיוון שהוא אהב את הילדה הקטנה הזו בחלוק הכחול, ייתכן מאוד מאוד שזאת אני" (מתוך ארכיון הצליל הלאומי, הקלטה Y 7275). זלצברגר כנראה לא הייתה מודעת לכך שבן-יוסף רק הלחין את השיר ולא חיבר את מילותיו, אבל בהחלט ייתכן שבזכותה בחר המלחין לחבר מנגינה לטקסט הזה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם