הקטן
גופן
הגדל
גופן
פוקסטרוט תימני
רַבּוֹתַי, מִי עוֹד כָּמוֹנִי, אָנוֹכִי אֶזְרָח תֵּימוֹנִי, רַחְמָן, רַחֵם! יֵשׁ לִי צְרִיף כְּגֹדֶל בַּיִת וּמָזוֹן כְּגֹדֶל זַיִת, נוּ.... בָּרוּךְ הַשֵּׁם. אָנוֹכִי רָזֶה כְּסֶדֶק, חַי בְּיֹשֶׁר וּבְסֶדֶק, [וּבְצֶדֶק] רַחְמָן, רַחֵם! אֶת עַצְמִי אֲנִי מַטְרִיחַ, שִׁילִינְג-יוֹם אֲנִי מַרְוִיחַ, נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם. בֵּין אַחַי אֲנִי יוֹשֵׁב לִי, אֶת כֻּלָּם אֲנִי אוֹהֵב לִי, כָּכָה טוֹב לִי כָּאן. רַק שִׁיכְּנוֹזִים, חַיְתוֹ-טֶרֶף זֶה עִם זֶה נִצִּים בְּלִי הֶרֶף, מָה קָרָה פֹּה, רַחְמָנָא לִיצְלַן? אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה עוֹשִׂים? אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה רוֹסִים? [רוֹצִים] בּוֹלִיטִיקָה זֶה "כֻּלּוֹ וַאחָד", בְּחַיַּי, בִּשְׁבִיל בּוֹלִיטִיקָה לָתֵת מַכּוֹת לֹא כְּדַאי. הוֹ, יִשְׂרָאֵל, אַחִים קְדוֹשִׁים, אַל תִּשְׁבְּרוּ אֶת הָרָאשִׁים... הַטּוּ לִי אֹזֶן, כִּי זָקַנְתִּי מִכֻּלְּכֶם, רַחְמָן, רַחֵם! תֵּל אָבִיב, כֻּלָּהּ רוֹעֶשֶׁת, אֶת הַמֹּחַ מְיַבֶּשֶׁת, רַחְמָן, רַחֵם! אַךְ בְּכֶרֶם-הַתֵּימוֹנִים אֵין אֲפִלּוּ פַּטֵּיפוֹנִים, נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם. גַּם אִשְׁתִּי אֵינֶנָּהּ גְּבֶרֶת, אַךְ הוֹלִידָה לִי עֲשֶׂרֶת... רַחְמָן, רַחֵם! הֵם כֻּלָּם יְפֵי-עֵינַיִם, חֲכָמִים עַד הַשָּׁמַיִם, נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם. כָּךְ אֲנִי הִרְבֵּיתִי נַחַת מִכָּל הַשִּׁיכְּנוֹזִים יַחַד, יֵשׁ לָהֶם צָרוֹת... זֶה אֶחָד מִגְרָשׁ לוֹקֵחַ, זֶה אֶחָד חֲנוּת פּוֹתֵחַ, זֶה אֶחָד בּוֹנֶה עֶשְׂרִים דִּירוֹת. אָמְרוּ לִי, מָה הֵמָּה עוֹשִׂים? אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה רוֹסִים? [רוֹצִים] יוֹם-יוֹם הַכֹּל סָבִיב הוֹלֵךְ וּמִתְגַּדֵּל, יוֹם-יוֹם אֶצְלִי יוֹתֵר הַמֹּחַ מִתְבַּלְבֵּל. הוֹ, יִשְׂרָאֵל, אַחִים קְדוֹשִׁים, אַל תִּשְׁבְּרוּ אֶת הָרָאשִׁים... הַטּוּ לִי אֹזֶן, כִּי זָקַנְתִּי מִכֻּלְּכֶם, רַחְמָן, רַחֵם! רבותי, מי עוד כמוני, אנוכי אזרח תימוני, רחמן, רחם! יש לי צריף כגודל בית ומזון כגודל זית, נו.... ברוך השם. אנוכי רזה כסדק, חי ביושר ובסדק, [ובצדק] רחמן, רחם! את עצמי אני מטריח, שילינג-יום אני מרוויח, נו... ברוך השם. בין אחי אני יושב לי, את כולם אני אוהב לי, ככה טוב לי כאן. רק שיכנוזים, חיתו-טרף זה עם זה נצים בלי הרף, מה קרה פה, רחמנא ליצלן? אמרו לי מה המה עושים? אמרו לי מה המה רוסים? [רוצים] בוליטיקה זה "כולו ואחד", בחיי, בשביל בוליטיקה לתת מכות לא כדאי. הו, ישראל, אחים קדושים, אל תשברו את הראשים... הטו לי אוזן, כי זקנתי מכולכם, רחמן, רחם! תל אביב, כולה רועשת, את המוח מייבשת, רחמן, רחם! אך בכרם-התימונים אין אפילו פטיפונים, נו... ברוך השם. גם אשתי איננה גברת, אך הולידה לי עשרת... רחמן, רחם! הם כולם יפי-עינים, חכמים עד השמים, נו... ברוך השם. כך אני הרביתי נחת מכל השיכנוזים יחד, יש להם צרות... זה אחד מגרש לוקח, זה אחד חנות פותח, זה אחד בונה עשרים דירות. אמרו לי, מה המה עושים? אמרו לי מה המה רוסים? [רוצים] יום-יום הכל סביב הולך ומתגדל, יום-יום אצלי יותר המוח מתבלבל. הו, ישראל, אחים קדושים, אל תשברו את הראשים... הטו לי אוזן, כי זקנתי מכולכם, רחמן, רחם!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי
כתיבה: 1934

רַבּוֹתַי, מִי עוֹד כָּמוֹנִי,
אָנוֹכִי אֶזְרָח תֵּימוֹנִי,
רַחְמָן, רַחֵם!
יֵשׁ לִי צְרִיף כְּגֹדֶל בַּיִת
וּמָזוֹן כְּגֹדֶל זַיִת,
נוּ.... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
אָנוֹכִי רָזֶה כְּסֶדֶק,
חַי בְּיֹשֶׁר וּבְסֶדֶק, [וּבְצֶדֶק]
רַחְמָן, רַחֵם!
אֶת עַצְמִי אֲנִי מַטְרִיחַ,
שִׁילִינְג-יוֹם אֲנִי מַרְוִיחַ,
נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.

בֵּין אַחַי אֲנִי יוֹשֵׁב לִי,
אֶת כֻּלָּם אֲנִי אוֹהֵב לִי,
כָּכָה טוֹב לִי כָּאן.
רַק שִׁיכְּנוֹזִים, חַיְתוֹ-טֶרֶף
זֶה עִם זֶה נִצִּים בְּלִי הֶרֶף,
מָה קָרָה פֹּה, רַחְמָנָא לִיצְלַן?
אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה עוֹשִׂים?
אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה רוֹסִים? [רוֹצִים]
בּוֹלִיטִיקָה זֶה "כֻּלּוֹ וַאחָד", בְּחַיַּי,
בִּשְׁבִיל בּוֹלִיטִיקָה לָתֵת מַכּוֹת לֹא כְּדַאי.
הוֹ, יִשְׂרָאֵל, אַחִים קְדוֹשִׁים,
אַל תִּשְׁבְּרוּ אֶת הָרָאשִׁים...
הַטּוּ לִי אֹזֶן, כִּי זָקַנְתִּי מִכֻּלְּכֶם,
רַחְמָן, רַחֵם!

תֵּל אָבִיב, כֻּלָּהּ רוֹעֶשֶׁת,
אֶת הַמֹּחַ מְיַבֶּשֶׁת,
רַחְמָן, רַחֵם!
אַךְ בְּכֶרֶם-הַתֵּימוֹנִים
אֵין אֲפִלּוּ פַּטֵּיפוֹנִים,
נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
גַּם אִשְׁתִּי אֵינֶנָּהּ גְּבֶרֶת,
אַךְ הוֹלִידָה לִי עֲשֶׂרֶת...
רַחְמָן, רַחֵם!
הֵם כֻּלָּם יְפֵי-עֵינַיִם,
חֲכָמִים עַד הַשָּׁמַיִם,
נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
כָּךְ אֲנִי הִרְבֵּיתִי נַחַת
מִכָּל הַשִּׁיכְּנוֹזִים יַחַד,
יֵשׁ לָהֶם צָרוֹת...
זֶה אֶחָד מִגְרָשׁ לוֹקֵחַ,
זֶה אֶחָד חֲנוּת פּוֹתֵחַ,
זֶה אֶחָד בּוֹנֶה עֶשְׂרִים דִּירוֹת.
אָמְרוּ לִי, מָה הֵמָּה עוֹשִׂים?
אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה רוֹסִים? [רוֹצִים]
יוֹם-יוֹם הַכֹּל סָבִיב הוֹלֵךְ וּמִתְגַּדֵּל,
יוֹם-יוֹם אֶצְלִי יוֹתֵר הַמֹּחַ מִתְבַּלְבֵּל.
הוֹ, יִשְׂרָאֵל, אַחִים קְדוֹשִׁים,
אַל תִּשְׁבְּרוּ אֶת הָרָאשִׁים...
הַטּוּ לִי אֹזֶן, כִּי זָקַנְתִּי מִכֻּלְּכֶם,
רַחְמָן, רַחֵם!
רבותי, מי עוד כמוני,
אנוכי אזרח תימוני,
רחמן, רחם!
יש לי צריף כגודל בית
ומזון כגודל זית,
נו.... ברוך השם.
אנוכי רזה כסדק,
חי ביושר ובסדק, [ובצדק]
רחמן, רחם!
את עצמי אני מטריח,
שילינג-יום אני מרוויח,
נו... ברוך השם.

בין אחי אני יושב לי,
את כולם אני אוהב לי,
ככה טוב לי כאן.
רק שיכנוזים, חיתו-טרף
זה עם זה נצים בלי הרף,
מה קרה פה, רחמנא ליצלן?
אמרו לי מה המה עושים?
אמרו לי מה המה רוסים? [רוצים]
בוליטיקה זה "כולו ואחד", בחיי,
בשביל בוליטיקה לתת מכות לא כדאי.
הו, ישראל, אחים קדושים,
אל תשברו את הראשים...
הטו לי אוזן, כי זקנתי מכולכם,
רחמן, רחם!

תל אביב, כולה רועשת,
את המוח מייבשת,
רחמן, רחם!
אך בכרם-התימונים
אין אפילו פטיפונים,
נו... ברוך השם.
גם אשתי איננה גברת,
אך הולידה לי עשרת...
רחמן, רחם!
הם כולם יפי-עינים,
חכמים עד השמים,
נו... ברוך השם.
כך אני הרביתי נחת
מכל השיכנוזים יחד,
יש להם צרות...
זה אחד מגרש לוקח,
זה אחד חנות פותח,
זה אחד בונה עשרים דירות.
אמרו לי, מה המה עושים?
אמרו לי מה המה רוסים? [רוצים]
יום-יום הכל סביב הולך ומתגדל,
יום-יום אצלי יותר המוח מתבלבל.
הו, ישראל, אחים קדושים,
אל תשברו את הראשים...
הטו לי אוזן, כי זקנתי מכולכם,
רחמן, רחם!


 פרטים נוספים


גרסת ציפי הלוי

רַבּוֹתַי מִי עוֹד כָּמוֹנִי
אָנוֹכִי אֶזְרָח תֵּימָנִי
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
יֵשׁ לִי צְרִיף בְּגֹדֶל בַּיִת
וְחָזוֹן בְּגֹדֶל זַיִת
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם

אָנֹכִי קָטָן כְּסֶדֶק
חַי בְּיֹשֶׁר וּבְצֶדֶק
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
אֶת עַצְמִי אֲנִי מַטְרִיחַ
שִׁילִינְג לְיוֹם אֲנִי מַרְוִיחַ
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם

וְאִשְׁתִּי אֵינֶנָּהּ גְּבֶרֶת
הִיא יָלְדָה לִי רַק עֲשֶׂרֶת
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
וְכֻלָּם יְפֵי עֵינַיִם
חֲכָמִים עַד הַשָּׁמַיִם
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם

אֶת כֻּלָּם אֲנִי אוֹהֵב לִי
בֵּין אַחַי אֲנִי יוֹשֵׁב לִי
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
בִּשְׁבִיל פּוֹלִיטִיקָה בְּחַיַּי
לָתֵת מַכּוֹת זֶה לֹא כְּדַאי
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם

תֵּל אָבִיב הִיא עִיר רוֹעֶשֶׁת
אֶת הַמֹּחַ מְיַבֶּשֶׁת
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
פֹּה אֶחָד מִגְרָשׁ לוֹקֵחַ
פֹּה שֵׁנִי חֲנוּת פּוֹתֵחַ
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם

שָׁם בְּכֶרֶם הַתֵּימָנִים
יֵשׁ גַּם רַדְיוֹ פַּטֵּיפוֹנִים
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
וְכָכָה יֵשׁ לִי יוֹתֵר נַחַת
מִכָּל הַשִּׁיכְּנָזִים יַחַד
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם

רבותיי מי עוד כמוני
אנוכי אזרח תימני
רחמן, רחמן, רחם
יש לי צריף בגודל בית
וחזון בגודל זית
נו, ברוך השם

אנוכי קטן כסדק
חי ביושר ובצדק
רחמן, רחמן, רחם
את עצמי אני מטריח
שילינג ליום אני מרוויח
נו, ברוך השם

ואשתי איננה גברת
היא ילדה לי רק עשרת
רחמן, רחמן, רחם
וכולם יפי עיניים
חכמים עד השמים
נו, ברוך השם

את כולם אני אוהב לי
בין אחיי אני יושב לי
רחמן, רחמן, רחם
בשביל פוליטיקה בחיי
לתת מכות זה לא כדאי
נו, ברוך השם

תל אביב היא עיר רועשת
את המוח מייבשת
רחמן, רחמן, רחם
פה אחד מגרש לוקח
פה שני חנות פותח
נו, ברוך השם

שם בכרם התימנים
יש גם רדיו פטיפונים
רחמן, רחמן, רחם
וככה יש לי יותר נחת
מכל השיכנזים יחד
נו, ברוך השם


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: ציפי הלוי (גוזמן)
שנת הקלטה: 29.12.2012
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


על השיר

על פי ספרו של דן אלמגור "שושנת תימן", זהו הפזמון ה"תימני" הראשון של אלתרמן. המילים נדפסו לראשונה ב"טורים" א גליון כ"ט-ל, י"ג אדר תרצ"ד, 28.2.1934 (ולא תרצ"ג ככתוב ב"פזמונים ושירי זמר") לצד "הוא והיא על הגג", "מה לעשות" ושיר נוסף.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם