מילים
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר
אַתְּ חַכִּי הֵיטֵב
אַתְּ חַכִּי לִי גַּם אִם פֹּה
שֵׁשׁ שָׁנִים אֵשֵׁב
אַתְּ חַכִּי עַל שְׂפַת הַיָּם
חַכִּי בַּמִּגְדַּלּוֹר
אַתְּ חַכִּי אִם גַּם כֻּלָּם
שָׁם מִתְחַתְּנִים בְּתוֹר
אַתְּ חַכִּי חַכִּי וּלוּ
לֹא יָבוֹא מִכְתָּב
תְּטַיְּלִי לָךְ עִם כֻּלָּם
אַךְ אַל תֵּלְכִי לָרָב
אַתְּ חַכִּי, חַכִּי וּדְעִי
הַמִּכְתָּב נִשְׁלַח
בְּעַמָּאן נָפַל בַּשְּׁבִי
הַצֶּנְזוֹר הַנֶּאֱלָח
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר
וְאָרוּר הַשָּׂח
אֲהוּבֵךְ דִּבֵּר לֵאמֹר
לֹא יֹאהַב אוֹתָך
יַאֲמִין פֹּה גַּם שׁוֹבִי
וְיִצְעַק "גוואד"
אִם שָׁם אַתְּ בִּי תִּבְגְּדִי
פֹּה לֹא אֶבְגֹּד לָעַד
כִּי שֶׁבִי אֵין בְּרֵרָה
אֵין כָּאן נְתִיבוֹת
אִם אֵין אַתְּ לִי יְקָרָה
אֵין גַּם אַחֵרוֹת
פֹּה יָרֵחַ שָׁט בַּלֵּיל
שְׁמֵי נֵכָר כֵּהִים
הַמַּחֲנֶה מוּקָף גָּדֵר
וּמִסְּבִיבוֹ שׁוֹמְרִים
וְאִם יִקְרֶה לִי וְאֶחזֹר
וּבְבוֹא הַיּוֹם
אֶת שְׁנֵיכֶם אֶפְגֹּש בַּדְּרוֹר
נָא אִמְרִי שָׁלוֹם
הִתְקָרְבִי, לַחֲצִי הַיָּד
וְאִמְרִי נָא לִי
הַשָּׁבוּי הַנֶּאֱמָן
הַכֵּר נָא אֶת יַלְדִּי
וְיִשְׁאַל יַלְדֵּךְ הַקָּט
"אִמָּא, מִי הַדּוֹד?"
אַתְּ עֲנִי: גַּם הוּא אֶחָד
שֶׁהֶאֱמִין בִּי עוֹד.
אֵיךְ נִצַּלְתִּי זֹאת נֵדַע
רַק אֲנִי וְאַתְּ
כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם
אַתְּ לִבְגֹּד יָדַעַתְּ
אַתְּ חַכִּי הֵיטֵב
אַתְּ חַכִּי לִי גַּם אִם פֹּה
שֵׁשׁ שָׁנִים אֵשֵׁב
אַתְּ חַכִּי עַל שְׂפַת הַיָּם
חַכִּי בַּמִּגְדַּלּוֹר
אַתְּ חַכִּי אִם גַּם כֻּלָּם
שָׁם מִתְחַתְּנִים בְּתוֹר
אַתְּ חַכִּי חַכִּי וּלוּ
לֹא יָבוֹא מִכְתָּב
תְּטַיְּלִי לָךְ עִם כֻּלָּם
אַךְ אַל תֵּלְכִי לָרָב
אַתְּ חַכִּי, חַכִּי וּדְעִי
הַמִּכְתָּב נִשְׁלַח
בְּעַמָּאן נָפַל בַּשְּׁבִי
הַצֶּנְזוֹר הַנֶּאֱלָח
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר
וְאָרוּר הַשָּׂח
אֲהוּבֵךְ דִּבֵּר לֵאמֹר
לֹא יֹאהַב אוֹתָך
יַאֲמִין פֹּה גַּם שׁוֹבִי
וְיִצְעַק "גוואד"
אִם שָׁם אַתְּ בִּי תִּבְגְּדִי
פֹּה לֹא אֶבְגֹּד לָעַד
כִּי שֶׁבִי אֵין בְּרֵרָה
אֵין כָּאן נְתִיבוֹת
אִם אֵין אַתְּ לִי יְקָרָה
אֵין גַּם אַחֵרוֹת
פֹּה יָרֵחַ שָׁט בַּלֵּיל
שְׁמֵי נֵכָר כֵּהִים
הַמַּחֲנֶה מוּקָף גָּדֵר
וּמִסְּבִיבוֹ שׁוֹמְרִים
וְאִם יִקְרֶה לִי וְאֶחזֹר
וּבְבוֹא הַיּוֹם
אֶת שְׁנֵיכֶם אֶפְגֹּש בַּדְּרוֹר
נָא אִמְרִי שָׁלוֹם
הִתְקָרְבִי, לַחֲצִי הַיָּד
וְאִמְרִי נָא לִי
הַשָּׁבוּי הַנֶּאֱמָן
הַכֵּר נָא אֶת יַלְדִּי
וְיִשְׁאַל יַלְדֵּךְ הַקָּט
"אִמָּא, מִי הַדּוֹד?"
אַתְּ עֲנִי: גַּם הוּא אֶחָד
שֶׁהֶאֱמִין בִּי עוֹד.
אֵיךְ נִצַּלְתִּי זֹאת נֵדַע
רַק אֲנִי וְאַתְּ
כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם
אַתְּ לִבְגֹּד יָדַעַתְּ
מקור:
"יומן ירושלים, תש"ח : ברובע הנצור ובשבי הלגיון"
, אריאל
, 1993
, 133
–134
על השיר
פרודיה על "את חכי לי".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.