מילים (6 גרסאות)

רָעָב וְשֹׁד וְכוֹס שֶׁל יַיִן
זֶה מְנַת חֶלְקֵנוּ זֶרַע קַיִן
בַּאֲפֵלַת הַסִּמְטָאוֹת (2X)

לַעֲזָאזֵל כָּל שֶׁמֶן זַיִת
הִתְעוֹרְרוּ כָּל בְּנֵי בְּלִי בַּיִת
גַּם פַּרְוָרִים רוֹצִים לִחְיוֹת (2X)

גַּם אַהֲבָה, אִם הִיא פּוֹרַחַת,
הָעֲווֹנוֹת אֵינָהּ סוֹלַחַת
וְאֵין מָנוֹס מִן הַצָּרוֹת (2X).
על הגרסה: מתוך אוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת הד 15 (3), עמ' 194-193. נרשם על פי הקלטה של ראיון עם חנה רובינא בתכנית הרדיו "הכל על הקל", דצמבר 1964.
הָאַהֲבָה גַּם הִיא פּוֹרַחַת
לַעֲווֹנוֹת אֵינָה סוֹלַחַת
וְאֵין מָנוֹס מִן הַצָּרוֹת
וְאֵין מָנוֹס מִן הַצָּרוֹת.

לַעֲזָאזֵל כָּל שֶׁמֶן זַיִת
הִתְעוֹרְרוּ כָּל בְּנֵי בְּלִי בַּיִת
גַּם פַּרְוָרִים רוֹצִים לִחְיוֹת
גַּם פַּרְוָרִים רוֹצִים לִחְיוֹת.
על הגרסה: המילים על פי ההקלטה. מאיר צמח זכר רק את הבית השני, ושר אותו כהתחלת השיר.
הָאַהֲבָה אִם הִיא פּוֹרַחַת
לַעֲווֹנוֹת אֵינָהּ סוֹלַחַת
וְאֵין מָנוֹס מִן הַצָּרוֹת X2

לַעֲזָאזֵל כָּל שֶׁמֶן זַיִת
הִתְעוֹרְרוּ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת
הַפַּרְוָרִים רוֹצִים לִחְיוֹת X2

רָעָב וְשֹׁד וְכוֹס שֶׁל יַיִן
זוֹ מְנַת חֶלְקֵנוּ, זֶה רַק קַיִן [?]
וּבָאֲפֵלָה הַסִּמְטָאוֹת X2

לֶחֶם לָשֹׂבַע
בַּמַּרְתְּפִים אַךְ הַמַּכְאוֹבָה
הִנֵּה הֶבְדֵּל הַמַּעֲמָדוֹת X2
על הגרסה:  מתוך עמ' 73 בפנקסה של הדסה ברלינסקי.(לבית רבינוביץ), ילידת 1913. קראו על פנקסיה באתר המשפחתי "הכרמונים כותבים".
בָּאַרְמוֹנוֹת שֶׁפַע וְיֶשַׁע
בַּמַּרְתְּפִים רָעָב וּפֶשַׁע
וְרַק הֶבְדֵּל בַּמַּעֲמָדוֹת X2

לַעֲזָאזֵל כָּל שֶׁמֶן זַיִת
הִתְעוֹרְרוּ נָא בְּנֵי הַבַּיִת
גַּם פַּרְוָרִים רוֹצִים לִחְיוֹת

רָעָב וְשֹׁד וְכוֹס שֶׁל יַיִן
זוֹ מְנַת חֶלְקֵנוּ וְאַחֶרֶת אַיִן
בַּסִּמְטָאוֹת הָאֲפֵלוֹת

לַעֲזָאזֵל כָּל מֶשֶׁק בַּיִת
הִתְעוֹרְרוּ נָא בְּנוֹת בְּלִי בַּיִת
גַּם בַּחוּרוֹת רוֹצוֹת לַעֲבֹד
על הגרסה:  שיר רנ"ה מפנקסו של גרשון גורביץ (פולין, 1934).
רָעָב וְשֹד...

לַעֲזָאזֵל כָּל שֶׁמֶן זַיִת
הִתְאַחֲדוּ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת
גַּם פַּרְוָרִים רֹוצִים לִחְיוֹת X2

בַּטְּרַקְלִינִים יֵילִיל הַשּׂבַע
בַּמַּרְתֵּפִים הַמַּכְאוֹבָה
הִנֵּה הֶבְדֵּל הַמַּעֲמָדוֹת X2

הָאַהֲבָה אַף שֶׁהִיא פּוֹרַחַת...
רָעָב וְשֹׁד וְכוֹס שֶׁל יַיִן
זֶה מְנַת חֶלְקֵנוּ זֶרַע קַיִן
בַּאֲפֵלַת הַסִּמְטָאוֹת

לַעֲזָאזֵל כָּל שֶׁמֶן זַיִת
הִתְעוֹרְרוּ כָּל בְּנֵי בְּלִי בַּיִת
גַּם הַפַּרְוָרִים רוֹצִים לִחְיוֹת.

בָּאַרְמוֹנוֹת שׂוֹרֵר הַשֹּׂבַע
בַּמַּרְתְּפִים אַךְ רַק מַכְאוֹבָה
וְזֶה הֶבְדֵּל הַמַּעֲמָדוֹת
לַעֲזָאזֵל כָּל שֶׁמֶן זַיִת...

הָאַהֲבָה, אִם הִיא פּוֹרַחַת,
הָעֲווֹנוֹת אֵינָהּ שׁוֹכַחַת
וְאֵין מָנוֹס מִן הַצָּרוֹת
לַעֲזָאזֵל כָּל שֶׁמֶן זַיִת...
מקור: "שירון מחלקה שמינית ג.ע.ה [גימנסיה עברית הרצליה]" , צלומים ב"פוטוסקופ"; נדפס בגסטטנר , תש"כ 1959 , 116 –117

הקלטות (1)

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 14.1.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

שיר מן ההצגה "בקצווי הכרך" שהועלתה בתיאטרון "הבימה" בשנת 1932. בהצגה שרה אותו חנה רובינא שמילאה את תפקיד אנצ'י הזונה, תפקיד אשר עורר מחלוקות בקרב היישוב היהודי עקב מיניותו התוססת (רובינא אף לבשה חצאית מיני במהלך ההצגה). מנחם אוסישקין, נשיא הקרן הקיימת, הכריז על החרמת תיאטרון הבימה, משום שרובינא, אֵם המשיח [בהצגה "היהודי הנצחי"] לוהקה כאן לתפקיד זונת רחוב. למרות זאת ההצגה הועלתה 65 פעמים. 

ההצגה המקורית periferie נכתבה בצ'כית בשנת 1925 על-ידי המחזאי פרנטישק לאנגר ותורגמה לעברית על-ידי יעקב הורוביץ. לא ידוע לנו האם השיר הזה נכלל בהצגה המקורית או שיעקב הורוביץ חיבר לו (ולא תרגם) מילים מקוריות.

עמנואל לין חיבר שיר פנימי במשמר העמק בשנת 1934/35 בשם "גם פרוורים רוצים לחיות" (אתחלתא: כפרנו ידמה לקרת), כנראה לפי "בקצווי הכרך".

ראו תווים של השיר בכתב ידו של מאיר נוי על סמך הקלטה של חנה רובינא משנת 1964 ששודרה בתוכנית הרדיו "שאלה של טעם" ב30.8.1986 (מחברת 15 של מילים עם תווים חלק שלישי, עמ' 193 = עמ' 3 בקובץ הסרוק).

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם