הקטן
גופן
הגדל
גופן
יום הגז
הִנֵּה בָּא כְּבָר יוֹם הַגֵּז, חַג לַכֶּבֶשׂ וְלָעֵז. דִּיצָה, רִנָּה בְּכָל הַדִּיר, הוֹמֶה הַצֹּאן בְּקוֹל אַדִּיר. מֶה, מֶה, מֶה פָּרַקְנוּ עֹל הַצֶּמֶר. הַלֵּב הוֹמֶה, הַלֵּב הוֹמֶה – פִּתְחוּ בְּשִׁיר וָזֶמֶר! וּבִפְרוֹס יוֹם חַג הַגֵּז, רָקַד טָלֶה עִם גְּדִי עָלֵז. עַל כָּל גָּדֵר וְעַל כָּל גַּג הַתַּיִשׁ אֶת חַגּוֹ חָגַג. מֶה, מֶה... לוּ, לוּ... וּגְדִי קָטָן מְאוֹד שׁוֹבָב קָפַץ דִּלֵּג מִגַּב לְגַב, קוֹל תְּרוּעָה, שִׂמְחַת אֵין קֵץ, הַגְּדִי פִּתְאוֹם עָלָה עַל עֵץ. בְּדוּ קְרָב לִכְבוֹד הַגֵּז יָצָא הָאַיִל הָרוֹגֵז וּבַקֶּרֶן הַךְ וְהַךְ! יַבִּיט הָעֵדֶר וְיִשְׂמַח. מֶה, מֶה... לוּ, לוּ ... מִשָּׂדֶה וּמִמִּטְבָּח הַקִּבּוּץ יָצָא בַּסָּךְ, מִי בְּזֶמֶר, מִי בִּצְחוֹק בָּאוּ אֶת הֶחָג לָחֹג. וְהָעֵדֶר כֻּלּוֹ שָׂשׂ לְכָל בָּא וּלְכָל נִכְנָס. נִגְּנוּ כְּלֵי זֶמֶר וְחָלִיל, זָלְגָה עַיִן דִּמְעוֹת גִּיל. מֶה, מֶה... לוּ, לוּ... הָרוֹעֶה וְהַגּוֹזֵז אִישׁ בְּיָד אָחִיו אוֹחֵז. יָד לַשֶּׁכֶם, כַּף אֶל כַּף, רָקְדוּ מָחוֹל מְאוֹד נִלְהָב. רָאָה הָעֵדֶר וְיִרְגַּשׁ, מִכֵּלָיו יָצָא מַמָּשׁ. קוֹל תְּרוּעָה וְקוֹל שָׂשׂוֹן, הַכֹּל שָׂמְחוּ בְּחַג הַצֹּאן. מֶה, מֶה... לוּ, לוּ... עַל חָבִית שֶׁבֶּחָצֵר, סִיֵּם הַתַּיִשׁ בִּנְאוּם קָצֵר. הֵידָד רוֹעֶה! הֵידָד הַגֵּז! יְחִי הַכֶּבֶשׂ, תְּחִי הָעֵז!הנה בא כבר יום הגז, חג לכבש ולעז. דיצה, רינה בכל הדיר, הומה הצאן בקול אדיר. פזמון חוזר: מה, מה, מה פרקנו עול הצמר. הלב הומה, הלב הומה פתחו בשיר וזמר. ובפרוס יום חג הגז, רקד טלה עם גדי עלז. על כל גדר ועל כל גג התיש את חגו חגג. מה, מה לו, לו וגדי קטן מאד שובב קפץ דילג מגב לגב, קול תרועה, שמחת אין קץ, הגדי פתאום עלה על עץ. בדו קרב לכבוד הגז יצא האיל הרוגז ובקרן הך והך! יביט העדר וישמח. מה, מה לו, לו משדה וממטבח הקיבוץ יצא בסך, מי בזמר, מי בצחוק באו את החג לחג. והעדר כולו שש לכל בא ולכל נכנס. ניגנו כלי זמר וחליל, זלגה עין דמעות גיל. מה , מה לו, לו הרועה והגוזז איש ביד אחיו אוחז. יד לשכם, כף אל כף, רקדו מחול מאד נלהב. ראה העדר וירגש, מכליו יצא ממש. קול תרועה וקול ששון, הכול שמחו בחג הצאן. מה, מה לו, לו על חבית שבחצר, סיים התיש בנאום קצר. הידד רועה! הידד הגז! יחי הכבש, תחי העז!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מתתיהו שלם
לחן: יואל ולבה

הִנֵּה בָּא כְּבָר יוֹם הַגֵּז,
חַג לַכֶּבֶשׂ וְלָעֵז.
דִּיצָה, רִנָּה בְּכָל הַדִּיר,
הוֹמֶה הַצֹּאן בְּקוֹל אַדִּיר.

מֶה, מֶה, מֶה
פָּרַקְנוּ עֹל הַצֶּמֶר.
הַלֵּב הוֹמֶה, הַלֵּב הוֹמֶה –
פִּתְחוּ בְּשִׁיר וָזֶמֶר!

וּבִפְרוֹס יוֹם חַג הַגֵּז,
רָקַד טָלֶה עִם גְּדִי עָלֵז.
עַל כָּל גָּדֵר וְעַל כָּל גַּג
הַתַּיִשׁ אֶת חַגּוֹ חָגַג.

מֶה, מֶה...
לוּ, לוּ...

וּגְדִי קָטָן מְאוֹד שׁוֹבָב
קָפַץ דִּלֵּג מִגַּב לְגַב,
קוֹל תְּרוּעָה, שִׂמְחַת אֵין קֵץ,
הַגְּדִי פִּתְאוֹם עָלָה עַל עֵץ.

בְּדוּ קְרָב לִכְבוֹד הַגֵּז
יָצָא הָאַיִל הָרוֹגֵז
וּבַקֶּרֶן הַךְ וְהַךְ!
יַבִּיט הָעֵדֶר וְיִשְׂמַח.

מֶה, מֶה...
לוּ, לוּ ...

מִשָּׂדֶה וּמִמִּטְבָּח
הַקִּבּוּץ יָצָא בַּסָּךְ,
מִי בְּזֶמֶר, מִי בִּצְחוֹק
בָּאוּ אֶת הֶחָג לָחֹג.

וְהָעֵדֶר כֻּלּוֹ שָׂשׂ
לְכָל בָּא וּלְכָל נִכְנָס.
נִגְּנוּ כְּלֵי זֶמֶר וְחָלִיל,
זָלְגָה עַיִן דִּמְעוֹת גִּיל.

מֶה, מֶה...
לוּ, לוּ...

הָרוֹעֶה וְהַגּוֹזֵז
אִישׁ בְּיָד אָחִיו אוֹחֵז.
יָד לַשֶּׁכֶם, כַּף אֶל כַּף,
רָקְדוּ מָחוֹל מְאוֹד נִלְהָב.

רָאָה הָעֵדֶר וְיִרְגַּשׁ,
מִכֵּלָיו יָצָא מַמָּשׁ.
קוֹל תְּרוּעָה וְקוֹל שָׂשׂוֹן,
הַכֹּל שָׂמְחוּ בְּחַג הַצֹּאן.

מֶה, מֶה...
לוּ, לוּ...

עַל חָבִית שֶׁבֶּחָצֵר,
סִיֵּם הַתַּיִשׁ בִּנְאוּם קָצֵר.
הֵידָד רוֹעֶה! הֵידָד הַגֵּז!
יְחִי הַכֶּבֶשׂ, תְּחִי הָעֵז!
הנה בא כבר יום הגז,
חג לכבש ולעז.
דיצה, רינה בכל הדיר,
הומה הצאן בקול אדיר.

פזמון חוזר:
מה, מה, מה
פרקנו עול הצמר.
הלב הומה, הלב הומה
פתחו בשיר וזמר.

ובפרוס יום חג הגז,
רקד טלה עם גדי עלז.
על כל גדר ועל כל גג
התיש את חגו חגג.

מה, מה
לו, לו

וגדי קטן מאד שובב
קפץ דילג מגב לגב,
קול תרועה, שמחת אין קץ,
הגדי פתאום עלה על עץ.

בדו קרב לכבוד הגז
יצא האיל הרוגז
ובקרן הך והך!
יביט העדר וישמח.

מה, מה
לו, לו

משדה וממטבח
הקיבוץ יצא בסך,
מי בזמר, מי בצחוק
באו את החג לחג.

והעדר כולו שש
לכל בא ולכל נכנס.
ניגנו כלי זמר וחליל,
זלגה עין דמעות גיל.

מה , מה
לו, לו

הרועה והגוזז
איש ביד אחיו אוחז.
יד לשכם, כף אל כף,
רקדו מחול מאד נלהב.

ראה העדר וירגש,
מכליו יצא ממש.
קול תרועה וקול ששון,
הכול שמחו בחג הצאן.

מה, מה
לו, לו

על חבית שבחצר,
סיים התיש בנאום קצר.
הידד רועה! הידד הגז!
יחי הכבש, תחי העז!




מתוך "מה אספר לילד"

הִנֵּה בָּא כְּבָר חַג הַגֵּז...
הנה בא כבר חג הגז...


 פרטים נוספים
ביצוע: רונית וייס
שנת הקלטה: 1.4.2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

המבצעת למדה את השיר מהתווים והקליטה את השיר לבקשת אילה יפתח-ולבה, בתו של המלחין, במיוחד עבור זֶמֶרֶשֶׁת.



על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


עריכת תווים: איתמר ארגוב
תגיות

חג הגז  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם