הקטן
גופן
הגדל
גופן
ישמחו השמים (לחן עממי חסידי)
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם, וּמְלֹאוֹישמחו השמים, ותגל הארץ ירעם הים, ומלואו

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מן המקורות
לחן: עממי חסידי

יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ
יִרְעַם הַיָּם, וּמְלֹאוֹ
ישמחו השמים, ותגל הארץ
ירעם הים, ומלואו
ביצוע: זמרי אפי נצר


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני
על השיר

המילים מתוך תהילים צ"ו, י"א.

יעקב מזור, חוקר הזמר החסידי, מוסר מידע ממקורות שונים:

א. אודות ניגון הריקוד (או השמחה) החסידי "ישמחו השמים" - מסר: מוסא ברלין, פברואר 2014, מתוך העיתון "בשבע"; כתב: ידידיה מאיר.

השיר החסידי המוכר ביותר בעולם הוא “ישמחו השמים”... השיר הזה כל כך נפוץ בפולקלור הישראלי, שלפעמים אפשר לטעות ולחשוב שהוא שיר של הגבעטרון... אבל... הוא לא סתם שיר חסידי – הוא שיר שהולחן על ידי אדמו”ר. כלומר, מה שנקרא, “לחן קודש”...

רק לאחרונה גיליתי להפתעתי שהוא נכתב בדיוק על רקע חשש כזה מהתבוללות. הנה הפרטים: חסידות פיטסבורג היא חצר חסידית, ענף של חסידות נדבורנה. האדמו”ר הקודם, רבי אברהם אבא לייפר זצ”ל, ניצול שואה שאיבד במלחמה את בנו בן השש, הגיע לעיר האמריקאית פיטסבורג והחל להקים בה מוסדות תורה וחסד. לימים עלה לארץ ביחד עם חסידיו ופתח את בית מדרשו בעיר אשדוד.
אבל באותה תקופה בארה”ב, הגיע אליו יהודי אמריקאי, דווקא לא מהמהדרים במצוות. הוא היה נסער. בתו היחידה, סטודנטית באוניברסיטה בפלורידה, עזבה את הבית והודיעה להורים בנחרצות שהיא עומדת להתחתן עם גוי. היהודי פנה אל האדמו”ר, סיפר לו את הסיפור בכאב וביקש עזרה. “אני אמנם לא שומר תורה ומצוות, אבל אני לא מסוגל לחשוב על כך שנכדי יהיה גוי”, בכה האיש.
הרבי שמע את הדברים ובירך אותו שהבת תעזוב את הבחור ותינשא ליהודי כשר. זה לא הספיק לאותו אב. הוא דרש שהרבי גם ייסע איתו לפלורידה, כדי לשכנע את הזוג לא להינשא. הרבי שתק.
באותה תקופה חש ברע והיה אמור לעבור ניתוח. אבל פתאום הוא קם בהחלטיות והודיע לרבנית שהוא יוצא לדרך הרחוקה. “בת ישראל וכל הדורות שעתידים לצאת ממנה נתונים בסכנה חמורה. אני חייב לפעול”. תוך כמה שעות כבר היה בדרך לפלורידה, ורק כעבור שבועיים, בתום מסע שכנועים עיקש, חזר. הוא דיבר והסביר ונאם, יחד עם האב, עד שהבחורה היהודייה חזרה בה והזוג נפרד.
בני משפחתו של האדמו”ר מספרים שהוא שב הביתה מאותה נסיעה תשוש וחלש, אבל על פניו הבעה של שמחה וסיפוק. “אם הצלחתי להציל נפש אחת מישראל, הרי שהשמיים והארץ ששים ושמחים”, הוא אמר, ואז החל לפזם לעצמו מנגינה חדשה: “ישמחו השמיים, [וכו']"...

ב. בהתכתבות עם ר' ישעיה משולם פייש רוטנברג, האדמו"ר מרזלא, בסוף פברואר ותחילת מרץ 2014, התבררו לי העובדות הבאות:

הניגון "ישמחו השמים" אכן חובר ע"י האדמו"ר זצ"ל. יתר על כן, הוא חיבר אותו בהתאמת המלים הבאה: מרכיב א' = ישמחו השמים; מרכיב ב' = ותגל הארץ, ובשני המרכיבים הבאים חזרה על כל הטקסט (ישמחו השמים ותגל הארץ X2 [ולא כפי ששרים היום: ישמחו השמים X3 + ותגל הארץ פעם אחת). הסיבה להקפדה זו: ראשי התיבות של המילים ישמחו השמים ותגל הארץ, יוצרים את שם ההוויה! והרבי רצה שישירו את המילים ברצף פעמיים ולא יקטעו את שם ההוויה.

יחד עם זאת, בפגישתו של הרב רוטנברג עם האדמו"ר מפיטסבורג שליט"א [בנו של האדמו"ר מחבר הניגון] בסוף פברואר-תחילת מרץ 2014 בחתונה שהתקיימה בארץ, שמע הראשון אדם פלוני ששאל את הרבי מפיטסבורג על סיפור אחר אודות אביו זצ"ל. על כך ענה הרבי ואמר שסיפורים שכותבים על אביו לא כולם אמינים. על זה הוסיף וכתב לי רוטנברג, שאין זה אומר שגם הסיפור הזה לא נכון, אלא שצריך לברר במקורות מבוססים יותר בפיטסבורג על הסיפור.

ביצועים נוספים:

ר' השיר בלחן אברהם סלומון.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

מן המקורות   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם