רימון זכרונותיי

העתקת מילות השיר

מַה מִתְעַלְּסִים קוֹלוֹת בְּשָׂשׂוֹן הֵן עָצוּב לִבִּי וְהִרְהוּרַי שִׁמָּמוֹן הֵן לֹא גַּן לִי, לֹא פֶּרַח, לֹא רֹן וְלֹא נוֹי כִּי לִבִּי לוֹ לַשָּׁתִיל שֶׁנָּטַעְנוּ בַּגַּיְא הוּא רִמּוֹן זִכְרוֹנוֹתַי בְּרֵד יָגוֹן הוּא יִפְרַח לִי בְּלֵיל תּוּגָה רָז יִרְחַשׁ וּצְלִיל קוֹלֵךְ לִי יִלְחַשׁ בַּסֵּתֶר וְנִשְׁכָּחוֹת יָנֵצּוּ עָטוּ פֶּתַע אוֹר יָגֹלּוּ בִּי חָדָשׁ זֶה רִמּוֹן זִכְרוֹנוֹתַי בַּחִדָּלוֹן נִיב הוּא סָח לִי בִּסְעֹר לִבִּי זִיק יִשְׁלַח וְאוֹר יָהֵל בִּי וְיִזְרַח כַּכֶּתֶר מֵאַרְגָּמָן בּוֹהֵק וְאֵין בּוֹ רֶתַע אָז תֵּצֵא נַפְשִׁי רַק לָךְ שׁוֹשַן שִׂפְתוֹתַיִךְ אֶשְׁמֹרָה כְּפָז כּוֹכַב מַבָּטֵךְ הַמֵּאִיר פְּנִינֵי דִּמְעוֹתַיִךְ אֶזְכֹּרָה כְּאָז פְּרֵדָה בִּשְׁבִיל צָר חִבּוּקֵנוּ בִּכְאֵב יָד בְּיָד לֵב בְּלֵב מַבָּטֵנוּ לַשָּׁתִיל כֹּה נִכְמַר אֵימָתַי יְלַבְלֵב זֶה רִמּוֹן זִכְרוֹנוֹתַי בְּרֵד יָגוֹן הוּא יִפְרַח לִי בְּלֵיל תּוּגָה רָז יִרְחַשׁ וּצְלִיל קוֹלֵךְ לִי יִלְחַשׁ כְּקֹדֶם וְאֹדֶם שִׂפְתוֹתַיִךְ וְכוֹכָב מַבַּט עֵינַיִךְ וּמַגַּע לִטּוּף יָדַיִךְ טַל דְּמָעוֹת עַל לְחָיַיִךְ אוֹר יָגֹלּוּ בִּי חָדָשׁמה מתעלסים קולות בששון הן עצוב ליבי והרהוריי שיממון הן לא גן לי, לא פרח, לא רון ולא נוי כי ליבי לו לשתיל שנטענו בגיא הוא רימון זכרונותיי ברד יגון הוא יפרח לי בליל תוגה רז ירחש וצליל קולך לי ילחש בסתר ונשכחות ינצו עטו פתע אור יגולו בי חדש זה רימון זכרונותיי בחידלון ניב הוא סח לי בסעור ליבי זיק ישלח ואור יהל בי ויזרח ככתר מארגמן בוהק ואין בו רתע אז תצא נפשי רק לך שושן שפתותייך אשמורה כפז כוכב מבטך המאיר פנינ דמעותייך אזכורה כאז פרידה בשביל צר חיבוקנו בכאב יד ביד לב בלב מבטנו לשתיל כה נכמר אימתי ילבלב זה רימון זכרונותיי ברד יגון הוא יפרח לי בליל תוגה רז ירחש וצליל קולך לי ילחש כקודם וואודם שפתותייך וכוכב מבט עינייך ומגע ליטוף ידייך טל דמעות על לחייך אור יגולו בי חדש
מילים: אליהו כרמל (קרמר)
לחן: צבי בן-יוסף

מַה מִתְעַלְּסִים קוֹלוֹת בְּשָׂשׂוֹן
הֵן עָצוּב לִבִּי וְהִרְהוּרַי שִׁמָּמוֹן
הֵן לֹא גַּן לִי, לֹא פֶּרַח, לֹא רֹן וְלֹא נוֹי
כִּי לִבִּי לוֹ לַשָּׁתִיל שֶׁנָּטַעְנוּ בַּגַּיְא
הוּא רִמּוֹן זִכְרוֹנוֹתַי

בְּרֵד יָגוֹן הוּא יִפְרַח לִי
בְּלֵיל תּוּגָה רָז יִרְחַשׁ
וּצְלִיל קוֹלֵךְ לִי יִלְחַשׁ בַּסֵּתֶר
וְנִשְׁכָּחוֹת יָנֵצּוּ עָטוּ פֶּתַע
אוֹר יָגֹלּוּ בִּי חָדָשׁ
זֶה רִמּוֹן זִכְרוֹנוֹתַי

בַּחִדָּלוֹן נִיב הוּא סָח לִי
בִּסְעֹר לִבִּי זִיק יִשְׁלַח
וְאוֹר יָהֵל בִּי וְיִזְרַח כַּכֶּתֶר
מֵאַרְגָּמָן בּוֹהֵק וְאֵין בּוֹ רֶתַע
אָז תֵּצֵא נַפְשִׁי רַק לָךְ

שׁוֹשַן שִׂפְתוֹתַיִךְ אֶשְׁמֹרָה כְּפָז
כּוֹכַב מַבָּטֵךְ הַמֵּאִיר
פְּנִינֵי דִּמְעוֹתַיִךְ אֶזְכֹּרָה כְּאָז
פְּרֵדָה בִּשְׁבִיל צָר חִבּוּקֵנוּ בִּכְאֵב
יָד בְּיָד לֵב בְּלֵב
מַבָּטֵנוּ לַשָּׁתִיל כֹּה נִכְמַר
אֵימָתַי יְלַבְלֵב
זֶה רִמּוֹן זִכְרוֹנוֹתַי

בְּרֵד יָגוֹן הוּא יִפְרַח לִי
בְּלֵיל תּוּגָה רָז יִרְחַשׁ
וּצְלִיל קוֹלֵךְ לִי יִלְחַשׁ כְּקֹדֶם
וְאֹדֶם שִׂפְתוֹתַיִךְ וְכוֹכָב מַבַּט עֵינַיִךְ
וּמַגַּע לִטּוּף יָדַיִךְ
טַל דְּמָעוֹת עַל לְחָיַיִךְ
אוֹר יָגֹלּוּ בִּי חָדָשׁ
מה מתעלסים קולות בששון
הן עצוב ליבי והרהוריי שיממון
הן לא גן לי, לא פרח, לא רון ולא נוי
כי ליבי לו לשתיל שנטענו בגיא
הוא רימון זכרונותיי

ברד יגון הוא יפרח לי
בליל תוגה רז ירחש
וצליל קולך לי ילחש בסתר
ונשכחות ינצו עטו פתע
אור יגולו בי חדש
זה רימון זכרונותיי

בחידלון ניב הוא סח לי
בסעור ליבי זיק ישלח
ואור יהל בי ויזרח ככתר
מארגמן בוהק ואין בו רתע
אז תצא נפשי רק לך

שושן שפתותייך אשמורה כפז
כוכב מבטך המאיר
פנינ דמעותייך אזכורה כאז
פרידה בשביל צר חיבוקנו בכאב
יד ביד לב בלב
מבטנו לשתיל כה נכמר
אימתי ילבלב
זה רימון זכרונותיי

ברד יגון הוא יפרח לי
בליל תוגה רז ירחש
וצליל קולך לי ילחש כקודם
וואודם שפתותייך וכוכב מבט עינייך
ומגע ליטוף ידייך
טל דמעות על לחייך
אור יגולו בי חדש



ביצוע:

 

שמשון בר-נוי 
פסנתר: צבי בן-יוסף
מקור: תקליטון מס' 704 בחברת "הד ארצי"

על השיר

מתוך דברים שמסר אליהו כרמל, מחבר המילים, לנחומי הרציון:

הייתי מיודד מאוד עם צבי בן-יוסף המנוח ועבדנו בכפיפה אחת ב"קול ירושלים" בתקופת המצור על ירושלים, עד שהתגייס ונפל על משמרתו במנזר שבגוש עציון. באותם ימים התגורר בשכונת רחביה ואני דרתי ברחוב חרל"פ. נהגנו להיפגש בביתנו ובקפה "טעמון" שברחוב עזה. באחת הפגישות ב"טעמון" 'כפה' עליי להדביק מילים למנגינה, ותוך כדי שתיית קפה, ביחד עם רעייתי, חיברתי מילים לשיר "רימון זיכרונותיי".

דומני ששמשון בר-נוי שר את הטקסט ואף הקליט אותו ברדיו [זֶמֶרֶשֶׁת: הביצוע שאותר הוא אכן של שמשון בר-נוי]. התקליט אבד, ומה שגרוע לא פחות – התווים והטקסט נעלמו מביתנו. אולי במשך השנים יימצאו.

השיר הוקדש כמחווה ג'נטלמנית, שאפיינה מאוד את צבי, לרעייתי ראובנה. אישיותו של בן-יוסף הייתה בלי רגילה, A man of integrity במלוא מובן המילה! ישר והגון ומוכן להקריב את חייו, למען תקומת העם במדינתו – ואכן כך נהג!

(תודה לאיה רונן, בתו של אליהו, על מסירת הדברים)

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 11.06.2023 11:38:14


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: