יש לי ילדונת

יֵשׁ לִי יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה הִיא וְהַרְחֵק מִכָּאן מָה אֶתְגַּעְגַּע וְאָחוּשׁ בְּחֶסְרוֹנָהּ נָכוֹן, חָסַרְתְּ לִי הוֹי אַתְּ הַקְּטַנָּה לָכֵן דְּמוּתֵךְ, הוֹי, בְּחֵיקִי אֶשָּׂא. אֶזְכֹּר עֲרָבִים עֵת בִּילִּינוּ שְׁנֵינוּ שָׁם יַחְדָּיו רִגְעֵי אֹשֶׁר מְתוּקִים וּמְשַׂמְּחֵי לֵבָב הוֹי, לוּ יָדַעְתְּ מֶה חָסַרְתְּ לִי כָּאן אָז שִׂמַּחְתִּינִי בְּבִקּוּר קָטָן! חָלַף הַזְּמַן, תִּקְוָה בִּי אָז נוֹצָצָה קָרוֹב הַיּוֹם נָשׁוּב וְנִפָּגְשָׁה, אַךְ מָה רַבָּה הָיְתָה הָאַכְזָבָה חָלַף הַזְּמַן וְהַחֻפְשָׁה אֵינָהּ. אָחוּשׁ עַצֶּבֶת! מָה רַבּוּ הַגַּעְגּוּעִים שֶׁל צִיפִּיָּה, עֶרְגָּה וְכִסּוּפִים! הוֹי, מִי יִתֵּן לִי חֹפֶשׁ רֶגַע קָט מָה אֶתְגַּעְגַּע זֹאת יוֹדַעַת אַתְּ! אַךְ בָּא הַיּוֹם הַמְּאֻשָּׁר זֶה יוֹם קִוִּינוּ לוֹ מַה נָּעֲמוּ הָרְגָעִים אֲשֶׁר בִּלִּינוּ בּוֹ אוֹ מַה שָּׂמַחְנוּ רַנּוּ וְנָגִיל! וּבְקִרְבֵּנוּ חַשְׁנוּ אֶת הַצְּלִיל. צָלַל הָאֹשֶׁר, שְׁנֵינוּ נִתְמַזְּגָה נִצְהַל, נָגִיל, נַעֲנֹג וְנִפְרֹצָה כִּי תַּם הַחֹפֶשׁ וְחָלַף הַזְּמַן, וְשׁוּב אָחוּשׁ בְּחֶסְרוֹנֵךְ לִי כָּאן. יֵשׁ לִי יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה הִיא וְהַרְחֵק מִכָּאן מָה אֶתְגַּעְגַּע וְאָחוּשׁ בְּחֶסְרוֹנָהּ הוֹי, מַה שָּׂמַחְנוּ רַנּוּ וְנָגִיל! כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם יַחֲזֹר הַצְּלִיל.יש לי ילדונת נחמדה היא והרחק מכאן מה אתגעגע ואחוש בחסרונה נכון, חסרת לי הוי את הקטנה לכן דמותך הוי בחיקי אשא אזכור ערבים עת בילינו שנינו שם יחדיו רגעי אושר מתוקים ומשמחי לבב הוי לו ידעת מה חסרת לי כאן אז שימחתיני בביקור קטן חלף הזמן תקווה בי אז נוצצה קרוב היום נשוב וניפגשה אך מה רבה הייתה האכזבה חלף הזמן והחופשה אינה אחוש עצבת מה רבו הגעגועים של ציפייה, ערגה וכיסופים הוי מי ייתן לי חופש רגע קט מה אתגעגע זאת יודעת את אך בא היום המאושר זה יום קיווינו לו מה נעמו הרגעים אשר בילינו בו או מה שמחנו רונו ונגיל ובקרבנו חשנו את הצליל צלל האושר, שנינו נתמזגה נצהל, נגיל, נענוג ונפרוצה כי תם החופש וחלף הזמן ושוב אחוש בחסרונך לי כאן יש לי ילדונת נחמדה היא והרחק מכאן מה אתגעגע ואחוש בחסרונה הוי מה שמחנו רנו ונגיל כי מי יודע אם יחזור הצליל