מילים
יֵשׁ לִי יַלְדֹּנֶת
נֶחְמָדָה הִיא וְהַרְחֵק מִכָּאן
מָה אֶתְגַּעְגַּע וְאָחוּשׁ בְּחֶסְרוֹנָהּ
נָכוֹן, חָסַרְתְּ לִי הוֹי אַתְּ הַקְּטַנָּה
לָכֵן דְּמוּתֵךְ, הוֹי, בְּחֵיקִי אֶשָּׂא.
אֶזְכֹּר עֲרָבִים עֵת בִּילִּינוּ
שְׁנֵינוּ שָׁם יַחְדָּיו
רִגְעֵי אֹשֶׁר מְתוּקִים
וּמְשַׂמְּחֵי לֵבָב
הוֹי, לוּ יָדַעְתְּ מֶה חָסַרְתְּ לִי כָּאן
אָז שִׂמַּחְתִּינִי בְּבִקּוּר קָטָן!
חָלַף הַזְּמַן, תִּקְוָה בִּי אָז נוֹצָצָה
קָרוֹב הַיּוֹם נָשׁוּב וְנִפָּגְשָׁה,
אַךְ מָה רַבָּה הָיְתָה הָאַכְזָבָה
חָלַף הַזְּמַן וְהַחֻפְשָׁה אֵינָהּ.
אָחוּשׁ עַצֶּבֶת! מָה רַבּוּ הַגַּעְגּוּעִים
שֶׁל צִיפִּיָּה, עֶרְגָּה וְכִסּוּפִים!
הוֹי, מִי יִתֵּן לִי חֹפֶשׁ רֶגַע קָט
מָה אֶתְגַּעְגַּע זֹאת יוֹדַעַת אַתְּ!
אַךְ בָּא הַיּוֹם הַמְּאֻשָּׁר
זֶה יוֹם קִוִּינוּ לוֹ
מַה נָּעֲמוּ הָרְגָעִים אֲשֶׁר בִּלִּינוּ בּוֹ
אוֹ מַה שָּׂמַחְנוּ רַנּוּ וְנָגִיל!
וּבְקִרְבֵּנוּ חַשְׁנוּ אֶת הַצְּלִיל.
צָלַל הָאֹשֶׁר, שְׁנֵינוּ נִתְמַזְּגָה
נִצְהַל, נָגִיל, נַעֲנֹג וְנִפְרֹצָה
כִּי תַּם הַחֹפֶשׁ וְחָלַף הַזְּמַן,
וְשׁוּב אָחוּשׁ בְּחֶסְרוֹנֵךְ לִי כָּאן.
יֵשׁ לִי יַלְדֹּנֶת
נֶחְמָדָה הִיא וְהַרְחֵק מִכָּאן
מָה אֶתְגַּעְגַּע וְאָחוּשׁ בְּחֶסְרוֹנָהּ
הוֹי, מַה שָּׂמַחְנוּ רַנּוּ וְנָגִיל!
כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם יַחֲזֹר הַצְּלִיל.
נֶחְמָדָה הִיא וְהַרְחֵק מִכָּאן
מָה אֶתְגַּעְגַּע וְאָחוּשׁ בְּחֶסְרוֹנָהּ
נָכוֹן, חָסַרְתְּ לִי הוֹי אַתְּ הַקְּטַנָּה
לָכֵן דְּמוּתֵךְ, הוֹי, בְּחֵיקִי אֶשָּׂא.
אֶזְכֹּר עֲרָבִים עֵת בִּילִּינוּ
שְׁנֵינוּ שָׁם יַחְדָּיו
רִגְעֵי אֹשֶׁר מְתוּקִים
וּמְשַׂמְּחֵי לֵבָב
הוֹי, לוּ יָדַעְתְּ מֶה חָסַרְתְּ לִי כָּאן
אָז שִׂמַּחְתִּינִי בְּבִקּוּר קָטָן!
חָלַף הַזְּמַן, תִּקְוָה בִּי אָז נוֹצָצָה
קָרוֹב הַיּוֹם נָשׁוּב וְנִפָּגְשָׁה,
אַךְ מָה רַבָּה הָיְתָה הָאַכְזָבָה
חָלַף הַזְּמַן וְהַחֻפְשָׁה אֵינָהּ.
אָחוּשׁ עַצֶּבֶת! מָה רַבּוּ הַגַּעְגּוּעִים
שֶׁל צִיפִּיָּה, עֶרְגָּה וְכִסּוּפִים!
הוֹי, מִי יִתֵּן לִי חֹפֶשׁ רֶגַע קָט
מָה אֶתְגַּעְגַּע זֹאת יוֹדַעַת אַתְּ!
אַךְ בָּא הַיּוֹם הַמְּאֻשָּׁר
זֶה יוֹם קִוִּינוּ לוֹ
מַה נָּעֲמוּ הָרְגָעִים אֲשֶׁר בִּלִּינוּ בּוֹ
אוֹ מַה שָּׂמַחְנוּ רַנּוּ וְנָגִיל!
וּבְקִרְבֵּנוּ חַשְׁנוּ אֶת הַצְּלִיל.
צָלַל הָאֹשֶׁר, שְׁנֵינוּ נִתְמַזְּגָה
נִצְהַל, נָגִיל, נַעֲנֹג וְנִפְרֹצָה
כִּי תַּם הַחֹפֶשׁ וְחָלַף הַזְּמַן,
וְשׁוּב אָחוּשׁ בְּחֶסְרוֹנֵךְ לִי כָּאן.
יֵשׁ לִי יַלְדֹּנֶת
נֶחְמָדָה הִיא וְהַרְחֵק מִכָּאן
מָה אֶתְגַּעְגַּע וְאָחוּשׁ בְּחֶסְרוֹנָהּ
הוֹי, מַה שָּׂמַחְנוּ רַנּוּ וְנָגִיל!
כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם יַחֲזֹר הַצְּלִיל.
על הגרסה: מתוך פנקס פרטי מסוף שנות הארבעים. לפי יאיר מיש, שאיתר והנגיש את הפנקס, ייתכן כי המחברת היא יהודית דיין.
על השיר
שיר מקומי בלחן ובמתכונת "יש לי כינרת". נכלל בפנקס פרטי (מסוף שנות הארבעים), כנראה של יהודית דיין.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.