הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
בת הרב ואמה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: נחום נרדי
כתיבה: 1942
הלחנה: 1942

אִמִּי, אִמִּי! הִנֵּהוּ שׁוּב, הִנֵּהוּ הָאַבִּיר!
הוּא פֹּה בַּיּוֹם, הוּא פֹּה בַּלֵּיל, נֶחְבָּא בְּצֵל הַקִּיר.

בִּתִּי, בִּתִּי! אוֹי וַאֲבוֹי! אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי!
יוּאַר הַיּוֹם רָאָה אוֹתָךְ אוֹתוֹ אַבִּיר, הַגּוֹי.

אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי: אָרוּר עַמִּי מֵאֵל,
בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּעוֹלָם הַבָּא, חֶלְאַת יוֹשְׁבֵי תֵבֵל.

בִּתִּי, בִּתִּי! אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִקְּבֶנּוּ אֵל.
בַּת רַבָּנִים – עֶשְׂרִים דּוֹרוֹת – אַתְּ בַּת-רַב בְּיִשְׂרָאֵל.

אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי: קָסוֹם קָסַמְתִּי לוֹ,
אֵינוֹ אוֹכֵל, אֵינוֹ יָשֵׁן – אָבַד יוֹמוֹ, לֵילוֹ.

בִּתִּי, בִּתִּי! אוֹי וַאֲבוֹי! אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי!
סָגַר עָלֵינוּ הַמָּצוֹד, סָגַר מִצֵּאת, מִבֹּא.

אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי: יַרְבֶּה רִקְמָה וָשֵׁשׁ,
יִתְלֶה עָלַי רְבִיד זָהָב, – תֹּאכְלֵן קִנְאָה כָּאֵשׁ.

בִּתִּי, בִּתִּי! בִּרְבִיד זָהָב, עוֹטֶה רִקְמָה וָשֵׁשׁ,
בָּךְ יִסְתַּכֵּל מִן הַגְּזֻזְטְרָה, כִּי יִזְרְקוּךְ בָּאֵשׁ.
אמי אמי הנהו שוב הנה הוא האביר
הוא פה ביום הוא פה בליל נחבא בצל הקיר

בתי בתי אוי ואבוי אוי לי ולך אבוי
יואר היום ראה אותך אותו אביר הגוי

אמי אמי אומר הוא לי ארור עמי מאל
בעולם הזה בעולם הבא חלאת יושבי תבל

בתי בתי ארור האיש אשר יקבנו אל
בת רבנים עשרים דורות את בת רב בישראל

אמי אמי אומר הוא לי קסום קסמתי לו
אינו אוכל אינו ישן אבד יומו לילו

בתי בתי אוי ואבוי אוי לי ולך אבוי
סגר עלינו המצוד סגר מצאת מבוא

אמי אמי אומר הוא לי ירבה רקמה ושש
יתלה עליי רביד זהב תאכלן קנאה כאש

בתי בתי ברביד זהב עוטה רקמה ושש
בך יסתכל מן הגזוזטרה כי יזרקוך באש


 פרטים נוספים


מתוך "כוכבי שמים רחוקים" (תש"ד)

[בית שישי, שורה שנייה]
סָגַר עָלֵינוּ הַמָּצוֹד


[בית אחרון, שורה שנייה]
בָּךְ יִסְתַכֵּל מִן הַגְּזֹזְטְרָה
[בית שישי, שורה שנייה]
סגר עלינו המצוד

[בית אחרון, שורה שנייה]
בך יסתכל מן הגזוזטרה


מתוך "מזמרת הארץ" (1965)

אִמִּי, אִמִּי! הִנֵּהוּ שׁוּב,
הִנֵּהוּ הָאַבִּיר!
הוּא פֹּה בַּיּוֹם, הוּא פֹּה בַּלֵּיל,
נֶחְבָּא בְּצֵל הַקִּיר.
בִּתִּי, בִּתִּי! אוֹי וַאֲבוֹי!
אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי!
יוּאַר הַיּוֹם רָאָה אוֹתָךְ
אוֹתוֹ אַבִּיר, הַגּוֹי.

אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי:
אָרוּר עַמִּי מֵאֵל,
בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּעוֹלָם הַבָּא,
חֶלְאַת יוֹשְׁבֵי תֵבֵל.
בִּתִּי, בִּתִּי! אָרוּר הָאִישׁ
אֲשֶׁר יִקְּבֶנּוּ אֵל,
בַּת רַבָּנִים – עֶשְׂרִים דּוֹרוֹת –
אַתְּ בַּת-רַב בְּיִשְׂרָאֵל.

אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי:
קָסוֹם קָסַמְתִּי לוֹ;
אֵינוֹ אוֹכֵל, אֵינוֹ יָשֵׁן,
אָבַד יוֹמוֹ, לֵילוֹ.
בִּתִּי, בִּתִּי! אוֹי וַאֲבוֹי,
אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי!
סָגַר עָלֵינוּ הַמָּצוֹר,
סָגַר מִצֵּאת, מִבֹּא.

אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי:
יַרְבֶּה רִקְמָה וָשֵׁשׁ,
יִתְלֶה עָלַי רְבִיד זָהָב, –
תֹּאכְלֵן קִנְאָה כָּאֵשׁ.
בִּתִּי, בִּתִּי! בִּרְבִיד זָהָב,
עוֹטֶה רִקְמָה וָשֵׁשׁ,
בָּךְ יִסְתַּכֵּל מִן הַגְּזֹזְטְרָה,
כִּי יִזְרְקוּךְ בָּאֵשׁ.
אמי אמי הנהו שוב
הנה הוא האביר
הוא פה ביום הוא פה בליל
נחבא בצל הקיר
בתי בתי אוי ואבוי
אוי לי ולך אבוי
יואר היום ראה אותך
אותו אביר הגוי

אמי אמי אומר הוא לי
ארור עמי מאל
בעולם הזה בעולם הבא
חלאת יושבי תבל
בתי בתי ארור האיש
אשר יקבנו אל
בת רבנים עשרים דורות
את בת רב בישראל

אמי אמי אומר הוא לי
קסום קסמתי לו
אינו אוכל אינו ישן
אבד יומו לילו
בתי בתי אוי ואבוי
אוי לי ולך אבוי
סגר עלינו המצור
סגר מצאת מבוא

אמי אמי אומר הוא לי
ירבה רקמה ושש
יתלה עליי רביד זהב
תאכלן קנאה כאש
בתי בתי ברביד זהב
עוטה רקמה ושש
בך יסתכל מן הגזוזטרה
כי יזרקוך באש


 פרטים נוספים
ביצוע: שרה יערי


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: עדנה גורן
עיבוד: שמעון כהן

c&p מאגרי מוזיקה

על השיר

אליהו הכהן (דברים שמסר לזֶמֶרֶשֶׁת בספטמבר 2017):

השיר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ" מיום 8 במאי 1942, וכעבור זמן קצר הולחן ע"י נרדי.
הראשונה ששרה אותו הייתה שושנה דמארי בהופעתה בקונצרט מיצירות נרדי ובליוויוֹ בפסנתר בחודש אוגוסט 1942. המשורר שאול טשרניחובסקי שנכח בקונצרט, הביע את התפעלותו מכך שחודשים ספורים לאחר שפרסם לראשונה את השיר הוא כבר הולחן ע"י נרדי וכבר הושמע על הבמה.

אחר כך הופיע השיר בספר שיריו האחרון של טשרניחובסקי  "כוכבי שמים רחוקים" שיצא בשנת 1943, השנה שבה הלך לעולמו. זה היה פרק מתוך "בלדות ורמייזא" שחיבר המשורר.

בתכנית הרדיו "שאלה של טעם" (24.5.1986) סופר על השיר, אך לאור דברי אליהו הכהן לעיל, נראה שחלק מהפרטים משובשים (התיעוד מתוך כרטסת מאיר נוי):

השיר הושר לראשונה בשנת 1938 [כנראה 1942 – זֶמֶרֶשֶׁת] בפי אסתר גמליאלית [כנראה שושנה דמארי – זֶמֶרֶשֶׁת] בערב מפגש עם משוררים ב"בית החלוצות" בו נוכח גם המשורר. ב-1947 היא שרה אותו שוב בפסטיבל הנוער בפראג וזכתה לשבחים רבים. טשריחובסקי נפטר באוקטובר 1943. חודש לפני מותו שמע את השיר מפי שרה יערי שהקליטה אותו על תקליט מסחרי.

ביצועים נוספים:


 לשיר גם לחן מאוחר יותר מאת שמוליק קראוס (בביצוע ג'וזי כץ). 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

יום הזיכרון לשואה ולגבורה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם