מילים
שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם, יוֹם הַמְּנוּחָה
שָׁלוֹם לְבוֹא שַׁבָּת, שָׁלוֹם וְשִׂמְחָה
יוֹם הַמְּנוּחָה.
שִׂישׂוּ, בְּנֵי יַעְקֹב, כִּי בָא שְׁבִיעִי
גִּילוּ בְּלֶקַח טוֹב יוֹם שַׁעֲשׁוּעִי
וּרְאוּ אֱמֶת, מַה טּוֹב דּוֹדִי וְרֵעִי
אֶמְצָא בְּיוֹם זֶה טוֹב שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.
שָׁלוֹם...
דִּבֵּר בְּהַר סִינַי דִּבּוּר רְבִיעִי:
זָכוֹר וְגַם שָׁמוֹר יוֹם הַשְּׁבִיעִי
עַל כֵּן בְּאַהֲבָתוֹ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי
יוֹם בּוֹא מְיֻדָּעִי הַשְׁקֵט וּבִטְחָה
שָׁלוֹם לְבוֹא שַׁבָּת, שָׁלוֹם וְשִׂמְחָה
שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם, יוֹם הַמְּנוּחָה
שָׁלוֹם לְבוֹא שַׁבָּת, שָׁלוֹם וְשִׂמְחָה
יוֹם הַמְּנוּחָה.
הקלטות (8)
ביצוע
מתוך המחרוזת "ערב שבת"
ביצוע
בהדרכת עובדיה טוביה
על השיר
במקומות רבים מצוין כי מחבר המילים הוא ר' שבזי, אולם ד"ר אבנר בהט (במייל ששלח לזֶמֶרֶשֶׁת ב-4.10.2015) וכן אתר הפיוט והתפילה מציינים את האקרוסטיכון המורכב מהאות הראשונה בכל בית, וסימנו - שעדיה. באתר הפיוט והתפילה מעלים סברה כי ייתכן שמדובר בסעדיה בן-עמרם, ומביאים לחנים תימניים אחדים.
ביצוע נוסף: סינדי פאלי ואן בראון (הכיתוב ביוטיוב שגוי).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים חיצוניים: תווים
קישורים ומשאבים (1)
המעבד אהרן שפי: "מורתי במדרשה, שרה לוי-תנאי, הייתה כיהלום בכתר האמנות הישראלית. היא שפעה יצירתיות בלתי פוסקת בתחום הזמר, המחול והדרמה, והגיעה לתוצאות חובקות עולם, וזוכה לחיבוקו של העולם. ב-1951 היא גייסה אותי כנגן בחצוצרה ובחלילית (יחד עם אליהו גמליאל) ללהקת הפולקלור התימנית והשורשית-ישראלית "ענבל" (כשנשאלה ע"י אמנית אורחת מארה"ב מה פירוש השם "ענבל", השיבה לה בחיוך: In Bell כששתיהן נהנות מהצלצול הדומה). השיר "שלום לבוא שבת" כבש אז את כולנו ביופיו ובמקוריותו וב... קפיציותו. היו שהעדיפו לשיר אותו כתפילה, ואחרים – כריקוד. גם אני חשתי באופי הפולחני-ריקודי שבו. וכך גם העיבוד שערכתי לו."