הקטן
גופן
הגדל
גופן
אנו באנו ארצה
אָנוּ בָּאנוּ אַרְצָה לִבְנוֹת וּלְהִבָּנוֹת בָּהּאנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה

פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

מילים: עממי
לחן: עממי

אָנוּ בָּאנוּ אַרְצָה
לִבְנוֹת וּלְהִבָּנוֹת בָּהּ
אנו באנו ארצה
לבנות ולהיבנות בה


 פרטים נוספים


גרסת "ספר המועדים"

אָנוּ עוֹלִים אַרְצָה
בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה
אנו עולים ארצה
בשירה ובזמרה


 פרטים נוספים


בית נוסף מתוך "שירי עמי"

אָנוּ בָּאנוּ אַרְצָה
לִגְאֹל וּלְהִגָּאֵל בָּהּ
אנו באנו ארצה
לגאול ולהיגאל בה


 פרטים נוספים


מפנקסו של מנדל מנצר

אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה
הי הי הי עלתה כבר פלוגה עלתה כבר פלוגה
עוד מעט ועוד מעט ותעלה גם שנייה X2
גם אני גם אתה גם אתם תעלו


 פרטים נוספים
ביצוע: להקת היובל
עיבוד: נחום היימן
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב
ניצוח: נחום היימן


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: עליזה גבאי
עיבוד: משה אושרוביץ
שנת הקלטה: 1960
מקור: התקליט "לגן" בחברת "מקולית"


פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

ביצוע: שרה יערי

בליווי רביעיית אנדרה



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
על השיר

העדות המוקדמת ביותר לשיר מייחסת אותו לעשור השני של המאה ה20:

על הימים ב[חוות] רוחמה [בהנהלת צבי הירשפלד, התקיימה 1912 - 1917] סופר: "בין מנה למנה שרנו משירי אותם הימים - "בשוב אדוני" . . . "באנו ארצה" . . . "בארץ הצבי ובמושבות אחינו" ועוד".

[גרשון גרא, "השומר", משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ה 1985, עמ' 61. מקור הציטוט אינו מזוהה].

 עדות נוספת מספרת על אירוע ועידת היסוד של ההסתדרות ב1920:

ששה ימים ולילות נמשכו הוויכוחים הסועירים בוועידת היסוד של ההסתדרות הכללית, שנתקיימה באולם הארוך של הטכניון העברי בחיפה . . . הרבו לשיר באותו ערב את הניגון החדש שהביאו העולים לארץ: מפני מה יורדת הנשמה למטה ... והרצפלד היה משנן וחוזר ומשנן גם את שירם החדש של החלוצים "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה", והיתה השירה בוקעת ועולה כתפילה לאור היום העולה ולבוא הליכוד הגדול ביצירתה של ההסתדרות הכללית של העובדים.

 [שמעון קושניר: שדות ולב, פרקים בדרך חייו ופועלו של אברהם הרצפלד, תשכ"?, הוצאת מגילות, עמ' 207 - 208].

תודה ליעקב מזור על שתי ההפניות. לדברי יעקב מזור, חוקר המוזיקה החסידית, הלחן חשוד כחסידי אף שאין לו מקור חסידי מאותר.

השיר נדפס, כנראה לראשונה, בחוברת "זמירות לעם" בעריכת מנשה רבינא (1930). בעקבות הדפסה זו נרשם במקורות מאוחרים אחדים כי מנשה רבינא הוא מחבר המילים. בחוברת זו נמצא נוסח הלחן השלם [כמו בביצוע של צאצאי מייסדי רחובות]. הלחן המלא נמצא גם ב"מכבי לידרבוך" (עמ' 20) בנוסח הטקסט כמו ב"ספר המועדים".

חיפוש ב"עיתונות יהודית היסטורית" מגלה התייחסויות תכופות לשיר, אך רק החל ב1930.

האזינו לנוסח "אנו עולים ארצה בשירה ובזמרה" כפי שהוקלט ב15.5.1991 מפי גולדה רווה ילידת 1924. היא למדה את השיר בתנועת "בני עקיבא" בברלין בשנות השלושים. השיר בתזמון 21:15.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

משירי תנועות הנוער   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם