הקטן
גופן
הגדל
גופן
למה עזבתיני
מִקְּצוֹת הַגַּיְא בָּאָה אֵלַי, בָּאָה, בֵּרְכָה לְשָׁלוֹם; וַתֵּשֵׁב כָּכָה עַד אוֹר הַשַּׁחַר. אַחַר נֶעֶלְמָה כַּחֲלוֹם. לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתִּינִי? לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה שְׁכַחְתִּינִי? אֲהוּבָתִי, בּוֹאִי אִתִּי, יַחַד נַעְפִּילָה הָרִים שָׁם יֵשׁ לִי כֶּרֶם, וַאֲנִי עוֹד טֶרֶם בָּצַרְתִּי עִנְבֵי בִּכּוּרִים. לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתִּינִי? לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה שְׁכַחְתִּינִי? אַךְ בְּכַרְמִי הֶרֶס וּדְמִי בֵּיתִי – בֵּית שׁוּעָלִים. תָּמִים הָיִיתִי מַדּוּעַ קִוִּיתִי קִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים? לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתִּינִי? לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה שְׁכַחְתִּינִי? דָּם עַל בִּגְדִּי טֹרַף הַגְּדִי וְשַׁכּוּלָה הִיא הָאֵם. אִמּוֹ גּוֹנַחַת בּוֹכָה מִתְיַפַּחַת מִי זֶה אוֹתָהּ יְנַחֵם? לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתִּינִי? לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה שְׁכַחְתִּינִי? יֶלֶד טִפֵּשׁ, אַל תִּתְיָאֵשׁ! דַּל וּמַצְחִיק הַמְּאֹרָע. הִיא מִשְׁתּוֹבֶבֶת, אוֹתְךָ הִיא אוֹהֶבֶת אֵלֶיךָ תָּשׁוּב בִּמְהֵרָה. לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתִּינִי? לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה שְׁכַחְתִּינִי? מקצות הגיא באה אלי, באה, ברכה לשלום; ותשב ככה עד אור השחר. אחר נעלמה כחלום. למה, למה, למה עזבתיני? למה, למה, למה שכחתיני? אהובתי, בואי איתי, יחד נעפילה הרים שם יש לי כרם, ואני עוד טרם בצרתי ענבי ביכורים. למה, למה, למה עזבתיני? למה, למה, למה שכחתיני? אך בכרמי הרס ודמי ביתי – בית שועלים. תמים הייתי מדוע קיוויתי קיוויתי לעשות ענבים? למה, למה, למה עזבתיני? למה, למה, למה שכחתיני? דם על בגדי טורף הגדי ושכולה היא האם. אימו גונחת בוכה מתיפחת מי זה אותה ינחם? למה, למה, למה עזבתיני? למה, למה, למה שכחתיני? ילד טיפש, אל תתיאש! דל ומצחיק המאורע. היא משתובבת, אותך היא אוהבת אליך תשוב במהרה. למה, למה, למה עזבתיני? למה, למה, למה שכחתיני?

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: עמנואל הרוסי
לחן: עמנואל הרוסי
כתיבה: 1933

מִקְּצוֹת הַגַּיְא
בָּאָה אֵלַי,
בָּאָה, בֵּרְכָה לְשָׁלוֹם;
וַתֵּשֵׁב כָּכָה
עַד אוֹר הַשַּׁחַר.
אַחַר נֶעֶלְמָה כַּחֲלוֹם.

לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתִּינִי?
לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה שְׁכַחְתִּינִי?

אֲהוּבָתִי,
בּוֹאִי אִתִּי,
יַחַד נַעְפִּילָה הָרִים
שָׁם יֵשׁ לִי כֶּרֶם,
וַאֲנִי עוֹד טֶרֶם
בָּצַרְתִּי עִנְבֵי בִּכּוּרִים.

לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתִּינִי?
לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה שְׁכַחְתִּינִי?

אַךְ בְּכַרְמִי
הֶרֶס וּדְמִי
בֵּיתִי – בֵּית שׁוּעָלִים.
תָּמִים הָיִיתִי
מַדּוּעַ קִוִּיתִי
קִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים?

לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתִּינִי?
לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה שְׁכַחְתִּינִי?

דָּם עַל בִּגְדִּי
טֹרַף הַגְּדִי
וְשַׁכּוּלָה הִיא הָאֵם.
אִמּוֹ גּוֹנַחַת
בּוֹכָה מִתְיַפַּחַת
מִי זֶה אוֹתָהּ יְנַחֵם?

לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתִּינִי?
לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה שְׁכַחְתִּינִי?

יֶלֶד טִפֵּשׁ,
אַל תִּתְיָאֵשׁ!
דַּל וּמַצְחִיק הַמְּאֹרָע.
הִיא מִשְׁתּוֹבֶבֶת,
אוֹתְךָ הִיא אוֹהֶבֶת
אֵלֶיךָ תָּשׁוּב בִּמְהֵרָה.

לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתִּינִי?
לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה שְׁכַחְתִּינִי?
מקצות הגיא
באה אלי,
באה, ברכה לשלום;
ותשב ככה
עד אור השחר.
אחר נעלמה כחלום.

למה, למה, למה עזבתיני?
למה, למה, למה שכחתיני?

אהובתי,
בואי איתי,
יחד נעפילה הרים
שם יש לי כרם,
ואני עוד טרם
בצרתי ענבי ביכורים.

למה, למה, למה עזבתיני?
למה, למה, למה שכחתיני?

אך בכרמי
הרס ודמי
ביתי – בית שועלים.
תמים הייתי
מדוע קיוויתי
קיוויתי לעשות ענבים?

למה, למה, למה עזבתיני?
למה, למה, למה שכחתיני?

דם על בגדי
טורף הגדי
ושכולה היא האם.
אימו גונחת
בוכה מתיפחת
מי זה אותה ינחם?

למה, למה, למה עזבתיני?
למה, למה, למה שכחתיני?

ילד טיפש,
אל תתיאש!
דל ומצחיק המאורע.
היא משתובבת,
אותך היא אוהבת
אליך תשוב במהרה.

למה, למה, למה עזבתיני?
למה, למה, למה שכחתיני?


גרסה נוספת

[בית שלישי]
אַךְ בְּבֵיתִי הֶרֶס וּדְמִי
דַּם שׁוּעֲלִים וְעוֹרְבִים

אִמָּא גּוֹנַחַת...
דָּם עַל בִּגְדִי...
[בית שלישי]
אך בביתי הרס ודמי
דם שועלים ועורבים

אמא גונחת...
דם על בגדי...


 פרטים נוספים
ביצוע: יוסף שפינדל
שנת הקלטה: 1934
פסנתר: פרסי קאהן (1966-1880)

מתוך התקליטור " יוסף מנור שפינדל - למה עזבתיני "



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שירו שיר, הדסה סיגלוב
עיבוד: מאיר הרניק
מקור: תקליט "שירו שיר עם מאיר הרניק" - הד-ארצי AN43-59


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 7
יד בן-צבי, ירושלים, 01.08.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
על השיר

השיר הושמע לראשונה בתכנית תאטרון "המטאטא" "המנון לתוצרת הארץ: כלבו א"י" בתאריך 7.2.1933, והושר על-ידי שמואל רודנסקי, שגילם את תפקיד השומר.

במקומות רבים כתוב כי הלחן עממי, ואולם עמנואל הרוסי בשיחה עם דן אלמגור בתכנית הרדיו "פזמונאי האתמול" (תזמון 18:20) ענה לשאלה "מי הלחין את השירים" "נעימה אחת היתה שלי, כולה שלי ממש" ומתחיל לשיר את הלחן הזה.

שם השיר, לפי חלק מהמקורות, הוא "שיר הרועה". אולם כיוון שהוא שירו של השומר בהצגה המקורית, נראה כי מדובר בשיבוש.


ביצועים נוספים: 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

תיאטרון ובמה   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם