מילים (2 גרסאות)
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא
עַל כֵּן, יַלְדָּה, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא
וְיִתָּכֵן – בְּרוֹמָא נִפָּגֵשׁ.
שָׁם נְטַיֵּל בְּצֵל הַקַּתֶדְרָלָה,
כִּכַּר סַן-פֶּטֶר שֶׁל הַוַּתִּיקָן,
הָאַפִּיפְיוֹר וְכָל הַקַּרְדִינָלִים
אֵינָם חוֹלְמִים אֲפִלּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן.
זוּג מְאֹהָב, שְׁנֵי סַבְּרֶס מִכְּנַעַן,
רוּת וְאַמְנוֹן מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל.
עוֹשִׂים טִיּוּל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אַף פַּעַם
אֶל שַׁעַר טִיטוּס בַּחֲצוֹת הַלֵּיל!
וְתַחַת שַׁעַר טִיטוּס, בְּצֵל הָעַתִּיקוֹת
תִּפְרַחְנָה נְשִׁיקוֹת – מַה יֵּשׁ עוֹד לְחַכּוֹת?
הוֹי, טִיטוּס, טִיטוּס לוּ אַתָּה רָאִיתָ,
לְמִי טְרִיּוּמְף, לְמִי שִׁירֵי הַלֵּל!
עַל יָד הַשַּׁעַר שֶׁאַתָּה בָּנִיתָ,
זוּג מְאֹהָב מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל!
עַל יָד הַשַּׁעַר שֶׁכְּבוֹד הָאִימְפֵּרָטוֹר אָז בָּנִיתָ,
זוּג חַיָּלִים דַּוְקָא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
וְיִהְיֶה עוֹד חֲצוֹת בְּבֶּרְלִין הַנִּכְבֶּשֶׁת
שְׁנֵינוּ נִצְעַד אָז אוּנְטֶר דֶּן לִינְדֶּן
אַתְּ תִּהְיִי כָּל כָּךְ נִרְגֶּשֶׁת וְאֵלַי תֹּאמְרִי:
אַמְנוֹן, הִסְתַּכֵּל, הֵן טוֹב שֶׁהִגַּעְנוּ לְכָאן
וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת בְּהָקִיץ בִּנְפֹל כָּל אוֹיְבֵינוּ
אַךְ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֵינֶנִּי יוֹדַעַת:
כָּל כָּךְ הַבַּיְתָה אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת
לְקוֹלוֹת יְלָדִים
לִצְלִילֵי עֲדָרִים
לְרֵיחוֹת פַּרְדֵּסִים
לְכוֹס מִיץ תַּפּוּזִים
לַבָּנָנָה שֶׁל תְּנוּבָה
כֵּן, יָפָה הַדָּנוּבָה
גָּדוֹל הוּא הָרֵיְן
אַךְ הַיַּרְדֵּן
הַיַּרְקוֹן
וְגַם נַחַל קִישׁוֹן
לִי יָקְרוּ כָּל אֵלֶּה פִּי אֶלֶף, אַמְנוֹן!
אָז אֲנִי אֶעֱנֶה:
עוֹד נָשׁוּב, עוֹד נָשׁוּבָה
אֶל כּוֹס מִיץ תַּפּוּזִים
לַבָּנָנָה שֶׁל תְּנוּבָה
וּבְבֵיתֵנוּ הַקָּט, עִם שְׁקִיעַת הַחֶרֶס,
אַתְּ תְּיַשְּׁנִי אֶת הַבֵּן עִם שִׁיר עֶרֶשׂ
וְלוֹ תְּסַפְּרִי בְּקוֹלֵךְ הַמָּתוֹק
כִּי בְּכָל הָעוֹלָם הָרָחָב, הָרָחוֹק
אֵין עוֹד פִּנָּה נֶחְמָדָה, נֶהְדֶּרֶת
כְּבֵיתֵנוּ הַקָּט עַל חוֹף יָם הַכִּנֶּרֶת.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לָאָרֶץ
עַל כֵּן, יַלְדָּה, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לָאָרֶץ
אֵין כָּל סָפֵק, בָּאָרֶץ נִפָּגֵשׁ.
שָׁם נְטַיֵּל בְּצֵל הַקָּזָרִינוֹת
עַל חוֹף הַיָּם בַּדֶּרֶךְ לְעֵין-גֵּב
וְזֶה אֶל זוֹ נִלְחַשׁ: רְאֵה, רְאִי נָא
הוֹ מַה שָּׁקֵט הַיָּם וּמַה שָּׁקֵט הַלֵּב.
זוּג מְאֹהָב, שְׁנֵי סַבְּרֶס מִכְּנַעַן,
רוּת וְאַמְנוֹן מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל.
עָשׂוּ טִיּוּל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אַף פַּעַם
וגו'
עַל כֵּן, יַלְדָּה, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא
וְיִתָּכֵן – בְּרוֹמָא נִפָּגֵשׁ.
שָׁם נְטַיֵּל בְּצֵל הַקַּתֶדְרָלָה,
כִּכַּר סַן-פֶּטֶר שֶׁל הַוַּתִּיקָן,
הָאַפִּיפְיוֹר וְכָל הַקַּרְדִינָלִים
אֵינָם חוֹלְמִים אֲפִלּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן.
זוּג מְאֹהָב, שְׁנֵי סַבְּרֶס מִכְּנַעַן,
רוּת וְאַמְנוֹן מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל.
עוֹשִׂים טִיּוּל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אַף פַּעַם
אֶל שַׁעַר טִיטוּס בַּחֲצוֹת הַלֵּיל!
וְתַחַת שַׁעַר טִיטוּס, בְּצֵל הָעַתִּיקוֹת
תִּפְרַחְנָה נְשִׁיקוֹת – מַה יֵּשׁ עוֹד לְחַכּוֹת?
הוֹי, טִיטוּס, טִיטוּס לוּ אַתָּה רָאִיתָ,
לְמִי טְרִיּוּמְף, לְמִי שִׁירֵי הַלֵּל!
עַל יָד הַשַּׁעַר שֶׁאַתָּה בָּנִיתָ,
זוּג מְאֹהָב מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל!
עַל יָד הַשַּׁעַר שֶׁכְּבוֹד הָאִימְפֵּרָטוֹר אָז בָּנִיתָ,
זוּג חַיָּלִים דַּוְקָא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
וְיִהְיֶה עוֹד חֲצוֹת בְּבֶּרְלִין הַנִּכְבֶּשֶׁת
שְׁנֵינוּ נִצְעַד אָז אוּנְטֶר דֶּן לִינְדֶּן
אַתְּ תִּהְיִי כָּל כָּךְ נִרְגֶּשֶׁת וְאֵלַי תֹּאמְרִי:
אַמְנוֹן, הִסְתַּכֵּל, הֵן טוֹב שֶׁהִגַּעְנוּ לְכָאן
וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת בְּהָקִיץ בִּנְפֹל כָּל אוֹיְבֵינוּ
אַךְ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֵינֶנִּי יוֹדַעַת:
כָּל כָּךְ הַבַּיְתָה אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת
לְקוֹלוֹת יְלָדִים
לִצְלִילֵי עֲדָרִים
לְרֵיחוֹת פַּרְדֵּסִים
לְכוֹס מִיץ תַּפּוּזִים
לַבָּנָנָה שֶׁל תְּנוּבָה
כֵּן, יָפָה הַדָּנוּבָה
גָּדוֹל הוּא הָרֵיְן
אַךְ הַיַּרְדֵּן
הַיַּרְקוֹן
וְגַם נַחַל קִישׁוֹן
לִי יָקְרוּ כָּל אֵלֶּה פִּי אֶלֶף, אַמְנוֹן!
אָז אֲנִי אֶעֱנֶה:
עוֹד נָשׁוּב, עוֹד נָשׁוּבָה
אֶל כּוֹס מִיץ תַּפּוּזִים
לַבָּנָנָה שֶׁל תְּנוּבָה
וּבְבֵיתֵנוּ הַקָּט, עִם שְׁקִיעַת הַחֶרֶס,
אַתְּ תְּיַשְּׁנִי אֶת הַבֵּן עִם שִׁיר עֶרֶשׂ
וְלוֹ תְּסַפְּרִי בְּקוֹלֵךְ הַמָּתוֹק
כִּי בְּכָל הָעוֹלָם הָרָחָב, הָרָחוֹק
אֵין עוֹד פִּנָּה נֶחְמָדָה, נֶהְדֶּרֶת
כְּבֵיתֵנוּ הַקָּט עַל חוֹף יָם הַכִּנֶּרֶת.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לָאָרֶץ
עַל כֵּן, יַלְדָּה, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לָאָרֶץ
אֵין כָּל סָפֵק, בָּאָרֶץ נִפָּגֵשׁ.
שָׁם נְטַיֵּל בְּצֵל הַקָּזָרִינוֹת
עַל חוֹף הַיָּם בַּדֶּרֶךְ לְעֵין-גֵּב
וְזֶה אֶל זוֹ נִלְחַשׁ: רְאֵה, רְאִי נָא
הוֹ מַה שָּׁקֵט הַיָּם וּמַה שָּׁקֵט הַלֵּב.
זוּג מְאֹהָב, שְׁנֵי סַבְּרֶס מִכְּנַעַן,
רוּת וְאַמְנוֹן מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל.
עָשׂוּ טִיּוּל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אַף פַּעַם
וגו'
כותרת: כָּל הַדְּרָכִים
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא
עַל כֵּן יַלְדָּה, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא
מִי פִּלֵּל: בְּרוֹמָא נִפָּגֵשׁ?
שָׁם נְטַיֵּל בְּצֵל הַקַּתֶדְרָלָה,
כִּכַּר סַן-פֶּטֶר שֶׁל הַוַּתִּיקָן,
הָאַפִּיפְיוֹר וְכָל הַקַּרְדִינָלִים
יִתְפַּלְּאוּ לִרְאוֹת אוֹתָנוּ כָּאן.
זוּג מְאֹהָב, שְׁנֵי "צַבָּרִים" מִכְּנַעַן,
רוּת וְאַמְנוֹן מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל.
עוֹשִׂים טִיּוּל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אַף פַּעַם
אֶל שַׁעַר טִיטוּס בַּחֲצוֹת הַלֵּיל!
נַעֲמֹד עַל יַד הַשַּׁעַר
נִזְכֹּר יְמֵי הַצַּעַר
בְּיָדִי יָדֵךְ אֶקַּח
וְלוֹ נַשְׁמִיעַ כָּךְ:
הוֹי טִיטוּס! לוּ אַתָּה רָאִיתָ,
לְמִי טְרִיוּמְף וְשִׁירֵי הַלֵּל
עַל יַד הַשַּׁעַר שֶׁאַתָּה בָּנִיתָ
זוּג חַיָּלִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא
עַל כֵּן יַלְדָּה, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא
מִי פִּלֵּל: בְּרוֹמָא נִפָּגֵשׁ?
שָׁם נְטַיֵּל בְּצֵל הַקַּתֶדְרָלָה,
כִּכַּר סַן-פֶּטֶר שֶׁל הַוַּתִּיקָן,
הָאַפִּיפְיוֹר וְכָל הַקַּרְדִינָלִים
יִתְפַּלְּאוּ לִרְאוֹת אוֹתָנוּ כָּאן.
זוּג מְאֹהָב, שְׁנֵי "צַבָּרִים" מִכְּנַעַן,
רוּת וְאַמְנוֹן מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל.
עוֹשִׂים טִיּוּל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אַף פַּעַם
אֶל שַׁעַר טִיטוּס בַּחֲצוֹת הַלֵּיל!
נַעֲמֹד עַל יַד הַשַּׁעַר
נִזְכֹּר יְמֵי הַצַּעַר
בְּיָדִי יָדֵךְ אֶקַּח
וְלוֹ נַשְׁמִיעַ כָּךְ:
הוֹי טִיטוּס! לוּ אַתָּה רָאִיתָ,
לְמִי טְרִיוּמְף וְשִׁירֵי הַלֵּל
עַל יַד הַשַּׁעַר שֶׁאַתָּה בָּנִיתָ
זוּג חַיָּלִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
מקור:
"יצחק יצחק: אלף לילה - שירי מלחמה [מילים בלבד]"
, 75
–76
הקלטות (2)
על השיר
השיר בוצע במקור בלהקת "מעין זה" על-ידי חנה מרון (מאיירצ'ק) ויוסי ידין (סוקניק).
האזינו גם לביצוע חנה מרון עם שלמה דרורי (דויטשר) משנת השבעים.
לפי שיר זה חוברה הפרודיה "כל הדרכים מובילות לטרונה". נכלל במארז התקליטורים "באור ובסתר" בביצוע צבי אהרונוביץ.
מקור הביטוי "כל הדרכים מובילות לרומא" במימרה הלטינית שתועדה לראשונה ב1175 על ידי אלן דה ליל (Alain de Lille): mille viae ducunt homines per saecula Romam (אלף דרכים מובילות לרומא).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.