טנגו כפר סבא

העתקת מילות השיר

הַפָּרָה גּוֹעָה בָּרֶפֶת נִשְׁמָתִי לְךָ נִשְׂרֶפֶת הַכְּלָבִים קוֹרְעִים שַׁרְשֶׁרֶת נִשְׁמָתִי לְךָ בּוֹעֶרֶת. וּלְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ אָסוּר, יְפֵה-עֵינַיִם אָבִי אָסַר לִי לְטַיֵּל אִתְּךָ בִּשְׁנַיִם כִּי הֶחָצֵר סְגוּרָה עַל שַׁעַר וּבְרִיחַיִם אֲבוֹי, בִּגְלַל מַחֲלַת הַפֶּה וְהַטְּלָפַיִם. אֲבָל הַלֵּב לְךָ קוֹרֵא, קוֹרֵא, חַבִיבִי, אוֹי כִּי הַלֵּב אֶצְלִי הוּא מֶשֶׁק אִינְטֶנְסִיבִי. טַנְגּוֹ טַנְגּוֹ כְּפַר סַבָּא טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ... אִמָּא, הוֹ, אִמָּא וְאַבָּא, אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּע הַיָּרֵחַ! יָרֵחַ שָׁט, מִן הֶחָלָב עוֹלֶה הַהֶבֶל, נַפְשִׁי יוֹצֵאת, אֲנִי אֶתְלֶה עַצְמִי עַל חֶבֶל... טַנְגּוֹ טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ. שֵׁשׁ פָּרוֹת אֲנִי חוֹלֶבֶת שֵׁד אֶחָד אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹי, אֱמֹר, אֱמֹר לִי בֶּנִי: מַה נַּפְשִׁי רוֹצָה מִמֶּנִּי? אַתָּה לִי מֶלֶךְ וְאַבִּיר וְגַם דִּיקְטָטוֹר וּלְבָבִי לְךָ לוֹהֵט כְּאִינְקוּבָּטוֹר. קוֹלְךָ הָרַךְ אֶת לְבָבִי שׁוֹבֵר כְּשַׁיִשׁ קוֹלְךָ הַדַּק וְהַמָּתוֹק כְּקוֹל הַתַּיִשׁ! אֶל הַחֻפָּה קָחֵנִי, בֶּנִי, אֵין לִי כֹּחַ! שֶׁכְּבָר יִהְיֶה לָנוּ גַּם לוּל וְגַם אֶפְרוֹחַ... טַנְגּוֹ טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ... אִמָּא, הוֹ, אִמָּא וְאַבָּא, אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּע הַיָּרֵחַ! אֲנִי אֶת בֶּנִי שׁוּב אֶקַּח עַל הַיָּדַיִם וַאֲנַשֵּׁק לוֹ אֶת הַפֶּה וְהַטְּלָפַיִם. טַנְגּוֹ, הָהּ, טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא, טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ.הפרה גועה ברפת נשמתי לך נשרפת הכלבים קורעים שרשרת נשמתי לך בוערת. ולהיפגש אתך אסור, יפה-עיניים אבי אסר לי לטיל אתך בשניים כי החצר סגורה על שער ובריחיים אבוי, בגלל מחלת הפה והטלפיים. אבל הלב לך קורא, קורא, חביבי, אוי כי הלב אצלי הוא משק אנטנסיבי. טנגו טנגו כפר סבא טנגו עמוק ומתיפח... אימא, הו, אימא ואבא, אותי פה ישגע הירח! ירח שט, מין החלב עולה ההבל, נפשי יוצאת, אני אתלה עצמי על חבל... טנגו טנגו כפר סבא טנגו עמוק ומתיפח. שש פרות אני חולבת שד אחד אני אוהבת אוי, אמור, אמור לי בני: מה נפשי רוצה מימני? אתה לי מלך ואביר וגם דקטטור ולבבי לך לוהט כאנקובטור. קולך הרך את לבבי שובר כשייש קולך הדק והמתוק כקול התייש! אל החופה קחני, בני, אין לי כוח! שכבר יהיה לנו גם לול וגם אפרוח... טנגו טנגו כפר סבא טנגו עמוק ומתיפח... אימא, הו, אימא ואבא, אותי פה ישגע הירח! אני את בני שוב אקח על הידיים ואנשק לו את הפה והטלפיים. טנגו, הה, טנגו כפר סבא, טנגו עמוק ומתיפח.
מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי
כתיבה: 1946
הלחנה: 1946

הַפָּרָה גּוֹעָה בָּרֶפֶת
נִשְׁמָתִי לְךָ נִשְׂרֶפֶת
הַכְּלָבִים קוֹרְעִים שַׁרְשֶׁרֶת
נִשְׁמָתִי לְךָ בּוֹעֶרֶת.

וּלְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ אָסוּר, יְפֵה-עֵינַיִם
אָבִי אָסַר לִי לְטַיֵּל אִתְּךָ בִּשְׁנַיִם
כִּי הֶחָצֵר סְגוּרָה עַל שַׁעַר וּבְרִיחַיִם
אֲבוֹי, בִּגְלַל מַחֲלַת הַפֶּה וְהַטְּלָפַיִם.

אֲבָל הַלֵּב לְךָ קוֹרֵא, קוֹרֵא, חַבִיבִי,
אוֹי כִּי הַלֵּב אֶצְלִי הוּא מֶשֶׁק אִינְטֶנְסִיבִי.

טַנְגּוֹ
טַנְגּוֹ כְּפַר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ...
אִמָּא,
הוֹ, אִמָּא וְאַבָּא,
אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּע הַיָּרֵחַ!

יָרֵחַ שָׁט, מִן הֶחָלָב עוֹלֶה הַהֶבֶל,
נַפְשִׁי יוֹצֵאת, אֲנִי אֶתְלֶה עַצְמִי עַל חֶבֶל...

טַנְגּוֹ
טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ.

שֵׁשׁ פָּרוֹת אֲנִי חוֹלֶבֶת
שֵׁד אֶחָד אֲנִי אוֹהֶבֶת
אוֹי, אֱמֹר, אֱמֹר לִי בֶּנִי:
מַה נַּפְשִׁי רוֹצָה מִמֶּנִּי?

אַתָּה לִי מֶלֶךְ וְאַבִּיר וְגַם דִּיקְטָטוֹר
וּלְבָבִי לְךָ לוֹהֵט כְּאִינְקוּבָּטוֹר.
קוֹלְךָ הָרַךְ אֶת לְבָבִי שׁוֹבֵר כְּשַׁיִשׁ
קוֹלְךָ הַדַּק וְהַמָּתוֹק כְּקוֹל הַתַּיִשׁ!

אֶל הַחֻפָּה קָחֵנִי, בֶּנִי, אֵין לִי כֹּחַ!
שֶׁכְּבָר יִהְיֶה לָנוּ גַּם לוּל וְגַם אֶפְרוֹחַ...

טַנְגּוֹ
טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ...
אִמָּא,
הוֹ, אִמָּא וְאַבָּא,
אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּע הַיָּרֵחַ!

אֲנִי אֶת בֶּנִי שׁוּב אֶקַּח עַל הַיָּדַיִם
וַאֲנַשֵּׁק לוֹ אֶת הַפֶּה וְהַטְּלָפַיִם.
טַנְגּוֹ,
הָהּ, טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא,
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ.
הפרה גועה ברפת
נשמתי לך נשרפת
הכלבים קורעים שרשרת
נשמתי לך בוערת.

ולהיפגש אתך אסור, יפה-עיניים
אבי אסר לי לטיל אתך בשניים
כי החצר סגורה על שער ובריחיים
אבוי, בגלל מחלת הפה והטלפיים.

אבל הלב לך קורא, קורא, חביבי,
אוי כי הלב אצלי הוא משק אנטנסיבי.

טנגו
טנגו כפר סבא
טנגו עמוק ומתיפח...
אימא,
הו, אימא ואבא,
אותי פה ישגע הירח!

ירח שט, מין החלב עולה ההבל,
נפשי יוצאת, אני אתלה עצמי על חבל...

טנגו
טנגו כפר סבא
טנגו עמוק ומתיפח.

שש פרות אני חולבת
שד אחד אני אוהבת
אוי, אמור, אמור לי בני:
מה נפשי רוצה מימני?

אתה לי מלך ואביר וגם דקטטור
ולבבי לך לוהט כאנקובטור.
קולך הרך את לבבי שובר כשייש
קולך הדק והמתוק כקול התייש!

אל החופה קחני, בני, אין לי כוח!
שכבר יהיה לנו גם לול וגם אפרוח...

טנגו
טנגו כפר סבא
טנגו עמוק ומתיפח...
אימא,
הו, אימא ואבא,
אותי פה ישגע הירח!

אני את בני שוב אקח על הידיים
ואנשק לו את הפה והטלפיים.
טנגו,
הה, טנגו כפר סבא,
טנגו עמוק ומתיפח.



הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

רחל אטאס 
הקלטות נוספות

על השיר

השיר בוצע לראשונה בבימת "לי-לה-לו", תכנית מס’ 7 - "מכירה כללית" (יוני 1946), בפי הזמרת מינה ברן.

ילידי המושבה כפר סבא מייחסים את דמות הדוברת בשיר למרים שזיפי שנישאה למשה בודניק (נפל בימי מלחמת העצמאות). גרסה אחרת מייחסת את הדמות לאחותה של מרים, שרה שזיפי (לימים גינזבורג). שתי האחיות היו ילידות המושבה, בנותיו של יצחק שזיפי. למידע נוסף על הסיפור:

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 15.03.2024 15:57:50


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: