מילים (3 גרסאות)

אֶת הַזְּקֵנִים אַל תִּשְׁאָלוּ
וְלֹא הַבַּחוּרִים
גַּם אֲנַחְנוּ, קְטַנִּים אָנוּ
יוֹדְעִים מַה זֶּה פּוּרִים

אֲחַשְׁוֵרוֹש מֶלֶךְ טִפֵּשׁ
טִפֵּשׁ הָיָה פּוֹתֶה
מַה שֶּׁהָמָן זֶה הָרָשָׁע
אוֹמֵר לוֹ הָיָה עוֹשֶׂה

בִּקֵּשׁ הָמָן אֶת הַמֶּלֶךְ
לְהַכּוֹת אֶת הַיְּהוּדִים
נָתַן חֶרֶב לוֹ הַמֶּלֶךְ
נָתַן לוֹ גַּם גְּדוּדִים

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מֶלֶךְ טִפֵּשׁ
דָּבָר זֶה יָדוּעַ
אַךְ הַמַּלְכָּה אֶסְתֵּר
פִּקְּחִית הִיא וּצְנוּעָה

אֶסְתֵּר וְגַם מָרְדְּכַי
שְׁנֵיהֶם הֵם חֲכָמִים
שְׁנֵיהֶם טוֹבִים וְרַחֲמָנִים
בְּרוּכִים לְעוֹלָמִים

הֵם הִצִּילוּ אֶת הַיְּהוּדִים
מִידֵי הַבִּרְיוֹנִים
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חֶדְוָה וְרִנָּה
מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לָאֶבְיוֹנִים
מקור: "גן ילדים" , "האור", ורשה , 1918 , בחלק המילים 175
אֶת הַזְּקֵנִים אַל תִּשְׁאַל
אַף לֹא הַבַּחוּרִים...

[בסוף בית 2]
מַה שֶּׁהָמָן זֶה הָרָשָׁע
אוֹמֵר, הָיָה עוֹשֶׂה
מקור: "פנקס פרטי של גרשון גורביץ" , 1934, פולין , לא ממוספר, שיר קא
אֶת הַזְּקֵנִים אַל תִּשְׁאֲלוּ
גַּם לֹא אֶת הַבַּחוּרִים
גַּם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן
יוֹדְעִים מַה זֶּה פּוּרִים

אֲחַשְֹוֵרוֹשׁ מוֹשֵׁל פָּרָס
הַמֶּלֶךְ הַטִּפֵּשׁ
עָשָׂה תָּמִיד מַה שֶׁהָמָן
זֶה הָרָשָׁע בִּקֵּש

בִּקֵּשׁ הָמָן זֶה הָרָשָׁע
אֶת הַיְּהוּדִים הַשְׁמֵד
קִבֵּל רִשָּׁיוֹן הֲרג אַבֵּד
זְקֵנִים גַּם תִּינוֹקוֹת

אֶסְתֵּר וּבֶן דּוֹדָהּ מָרְדְּכַי
שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים
שְׁנֵיהֶם טוֹבִים וְרַחֲמָנִים
בְּרוּכִים לְעוֹלָמִים

הִצִּילוּ אָז אֶת הַיְּהוּדִים
מִיְּדֵי הַבִּרְיוֹנִים
עַל כֵּן נִשְׂמַח וְגַם נִשְׁלַח
מָנוֹת לָאֶבְיוֹנִים
על הגרסה: רשם מזכרון: משה ענתבי, בנה של אליגרה. בנוסח זה לא מופיע הבית הרביעי שבנוסח "גן ילדים".

הקלטות (3)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 1.10.2018
מקור: הקלטה ביתית

גרסת אליגרה ענתבי

0:00 0:00
שנת הקלטה: 9.11.2025
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 11.3.2017
מקור: הקלטה ביתית

גרסת אליגרה ענתבי

בית 1 שורות 4-2, בית 4 שורות 4-3, בית 5.

על השיר

השיר נדפס בשירון של יצחק קצנלסון "גן ילדים" (ורשה 1918). השירון כולל גם שירים שאינם מאת קצנלסון ולכן אין ודאות מלאה שקצנלסון הוא אכן מחבר המילים. באוסף שירי קצנלסון לילדים "יש לי שיר", שיצא לאחר מות המשורר ב1954, נקרא השיר "נס פורים", ובא אחרי שיר אחר בשם "פורים מאי" שקצנלסון חיבר בגטו ורשה.

זהו המידע שהיה בידינו על השיר, עד שבמרץ 2017 התקבל המייל הבא מאליעוז חפר:

את הפיוט הנעים הזה, שפותח במילים "את הזקנים אל תשאלו / גם לא הבחורים / גם תינוקות של בית רבן / יודעים מה זה פורים", הייתה אימי, ברוריה חפר לבית ענתבי, שרה לנו בילדותנו וממנה למדנו את השיר. היא ואחיה למדו את השיר בילדותם מאימם אליגרה ענתבי לבית משפחת וידאל, ובתיעוד מילות השיר שעשה דודי משה לפני שנים רשם: "שיר זה, שרנו אותו יחד עם אמא אליגרה ז"ל אשר למדה אותו בילדותה ואף הציגה בהצגת פורים בבית הספר במצרים."

ממש במקרה אתמול, לאחר שנים רבות שלא התאפשר לנו, נסענו אמא ואני לביתו של דוד משה ודודה שמחה וחגגנו את קריאת המגילה איתו עם ילדיו נכדיו וניניו. בסוף קריאת המגילה העליתי את עניין השיר הזה, ואמא ודוד משה החלו לשיר את המילים שזכרו בזכרונם. תיעדתי את אותם רגעים בסרט. במשך שנים לא האמנתי שאמצא את התיעוד של השיר הזה, כי אם נכתב והומחז על ידי מורי בית ספר יהודי במצרים, בתחילת המאה העשרים, הרי זה משהו מקומי, עד שהתמזל מזלי ובחיפוש מקרי מצאתי את השיר באתר זֶמֶרֶשֶׁת. אין שם הקלטה של השיר, אבל הלחן שרשום בתווים תואם מאוד את השיר ששרו אמא ודוד משה. [...] נוסח הכתיבה והחריזה הוא במשקל במלעיל, כהגיית יהודי אשכנז. [...] הדבר מעיד על הפלורליזם התרבותי במצרים באותה תקופה, שבה חיו יהודים ספרדים ואשכנזים וכן קראים, ובמציאות זאת אפשרי היה שיהודים ספרדים יאמצו לליבם שיר שנכתב בהגייה אשכנזית ובלחן אשכנזי.

בספרו של אברהם תורי, "גיטו יום יום" (1988, עמ' 210), הוא מעיד כי השיר זומר בגטו קובנה במסיבת פורים תש"ג 1943. (תודה לרמי נוידורפר).

על הביצוע של עמרי גוברין כתבה לנו חגית הלפרין: ביקשתי מבן אחותי,  ד"ר עמרי גוברין , שיקליט את השיר "מאי פורים". הוא בכור הנכדים וזכה לשמוע אותו מפי סבתו (אמי) צביה כהן שלמדה אותו מפי המורה שלה יצחק כצנלסון.

עוד באותו לחן: ליל שימורים.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם