הקטן
גופן
הגדל
גופן
עוד טיפה
מעשה שהיה בפרלמנט האנגלי שישבו ג'נטלמנים והרגישו שעמום אז קם לויי ג'וי ונשא נאום: שעוד כוסית של ויסקי לא תזיק לו כלום שעוד כוסית ועוד כוסית ועוד כוסית של ויסקי לא תזיק לו כלום.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לא ידוע
לחן: לא ידוע

מעשה שהיה בפרלמנט האנגלי
שישבו ג'נטלמנים והרגישו שעמום
אז קם לויי ג'וי ונשא נאום:
שעוד כוסית של ויסקי לא תזיק לו כלום
שעוד כוסית ועוד כוסית
ועוד כוסית של ויסקי
לא תזיק לו כלום.


 פרטים נוספים


נוסח משה ברק מתוך חדשות בן עזר 313

מעשה שהיה
שהיה במלחמה
כשירו התורכים בכדורי הַדּוּם דוּם
אז קם אלנבי ויפתח בנאום
(או אז קם לויד ג'ורג' ויפתח בנאום וכו')
כי עוד טיפה של ויסקי לא תזיק לו כלום
כי עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
ועוד טיפה של ויסקי
לא תזיק לו כלום


מפנקסו של גרשון גורביץ

מעשה שקרה את הפרינץ אוף וולס
כשבא לבקר את העיר חרטום
אז קם וקרא וקשקש בקומקום
שעוד טיפה של יי"ש לא תזיק בכלום

מעשה שקרה במלחמה
כשירה האויב כדורי דום-דום
אז קם אופיציר ונאם נאום
שעוד טיפה של יי"ש לא תזיק בכלום

מעשה שקרה בפרלמנט
כשישנו [?] הצורים [?] השנואים
אז קם לואי ג'ורג' ונאם נאום
שעוד טיפה של יי"ש לא תזיק בכלום

בימים הגדולים בסן רמו
כשדנו הצירים בדבר הלאום
אז קמו [!] ד"ר וייצמן ונאם נאום
שעוד טיפה של יי"ש לא תזיק בכלום


 פרטים נוספים


מאוסף יעקב צדקוני

ביום בהיר אחד ובפרלמנט
פיהקו הצירים מרוב שיעמום
ועלה לויד ג'ורג' ונשא נאום
כי עוד טיפה של יי"ש לא תזיק כלום

מעשה שהיה בפרינץ אוף וולס
שנסע לבקר את העיר חרטום
ועמד ונאם וקשקש בקומקום
כי עוד טיפה של יי"ש לא תזיק כלום

ובחג הגדול של סן-רמו
כשדנו ועסקו בענייני הלאום
אמר וייצמן לסוקולוב: אל נואש רב נחום
כי עוד טיפה של יי"ש לא תזיק כלום

ובחג הגדול של פורים
כשהנשמה עפה כלי [?] רום
יוצאים יהודים ורוקדים ושותים
כי עוד טיפה של יי"ש לא תזיק כלום


 פרטים נוספים


מתוך פנקס של תלמיד/ת גימנסיה הרצליה

וביום הגדול של סן-רמו
עת בו דנו ועסקו
בענייני הלאום
אמר ויצמן לסוקולוב
"אל ייאוש רבי נחום
כי עוד טיפה של יי"ש
לא תזיק במאום..."

ובפרלמנט הן קורה לעתים
מתנמנמים הצירים מרוב שעמום
אז קם לויד-ז'ורז' ונושא נאום
"כי עוד טיפה של יי"ש
לא תזיק במאום..."

וכשחנך הפרינס אוף וֶלס
את העיר כרטום [חרטום]
ביקשוהו לדבר ולשאת נאום
הוא פטפט ופטפט
וקשקש בקומקום
"שעוד טיפה של יי"ש
לא תזיק במאום..."


גרסת התנועה המאוחדת, קן צפון (1959-1956)

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה
בִּימֵי הַמִּלְחָמָה
כְּשֶׁדָּנוּ הַגּוֹיִים
עַל אוֹדוֹת הָאֻמָּה
אָז קָם וַיִצְמַן
וְנָשָׂא נְאוּם:
עוֹד טִפָּה שֶׁל יַי"ש
לֹא תַּזִּיק לֹא כְלוּם!
עוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל יַי"ש
עוֹד טִפָּה שֶׁל יַי"ש
לֹא תַּזִּיק לֹא כְלוּם.
מעשה שהיה
בימי המלחמה
כשדנו הגויים
על אודות האומה
אז קם וייצמן
ונשא נאום:
"עוד טיפה של יי"ש
לא תזיק לא כלום".
עוד טיפה ועוד טיפה
ועוד טיפה של יי"ש
עוד טיפה של יי"ש
לא תזיק לא כלום.


 פרטים נוספים


נוסח ותיקי הגבעטרון

מעשה שהיה ברבי נחום
שהלך לבקר את העיר חרטום
עמד וקרא וקישקש בקומקום
שעוד טיפה של י"ש לא תזיק במאום
ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה של י"ש
ועוד טיפה של י"ש לא תזיק במאום


 פרטים נוספים


נוסח מקומי מאיילת השחר

מעשה שהיה בִּזְבֶּד המושבה
שישבו שם היאטים והרגישו שיעמום.
אז קם האחד ופתח בנאום:
שעוד טיפה של בָּארֶד לא תזיק לו כלום.
ועוד טיפה, ועוד טיפה, ועוד טיפה של בָּארֶד
ועוד טיפה של בארד לא תזיק לו כלום.


 פרטים נוספים


עוד טיפה של פיפי

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּבַת הַמַּלְכָּה
שֶׁהִרְטִיבָה אֶת הַמִּטָּה כֻּלָּהּ
אָז קָם הַמֶּלֶךְ וַיִּשָּׂא נְאוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל פִּיפִּי לֹא תַּזִּיק לֹא כְּלוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל פִּיפִּי
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל פִּיפִּי
לֹא תַּזִּיק לֹא כְּלוּם!
מעשה שהיה בבת המלכה
שהרטיבה את המיטה כולה
אז קם המלך ויישא נאום
שעוד טיפה של פיפי לא תזיק לו כלום
שעוד טיפה ועוד טיפה
ועוד טיפה של פיפי
ועוד טיפה של פיפי
לא תזיק לו כלום!


עוד טיפה של לבנייה

מעשה שהיה שהיה בהכשרה
כשהיינו שוהים בכנרת הקבוצה
אז קם גרשון ונשא נאום
שעוד טיפה של לֶבֶּנִיָה לא תזיק פה כלום
ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה של לבניה
עוד טיפה של לבניה לא תזיק פה כלום.


 פרטים נוספים


עוד טיפה של רום (גרסת השוה"צ, שנות ה-60)

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת הַפְּעֻלָּה
שֶׁיָּשְׁבוּ הַחֲנִיכִים וְהִרְבִּיצוּ שִׁעֲמוּם
אָז קָם הַמַּדְרִיךְ וְנָשָׂא הַנְּאוּם:
כִּי עוֹד טִפָּה שֶׁל רוּם לֹא תַּזִּיק בִּמְאוּם
כִּי עוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה שֶׁל רוּם
כֵּן עוֹד טִפָּה שֶׁל רוּם לֹא תַּזִּיק בִּמְאוּם.
מעשה שהיה בשעת הפעולה
שישבו החניכים והרביצו שעמום
אז קם המדריך ונשא הנאום:
כי עוד טיפה של רום לא תזיק במאום
כי עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה של רום
כן עוד טיפה של רום לא תזיק במאום.


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: ורד אבן-צור, ותיקי הגבעטרון
שנת הקלטה: 1.2.2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: שמואל מורן
שנת הקלטה: 28.10.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: יוסף חרמוני
שנת הקלטה: 2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

 ביצוע של נוסח איילת השחר



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אמנון בקר
שנת הקלטה: 10.4.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

 הנוסח "עוד טיפה של פיפי"



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: חנניה רגב
שנת הקלטה: 18.9.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הטקסט המושר דומה מאוד לנוסח שמסר משה ברק.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צבי (גרימי) גלעד

 הקלטת הנוסח "עוד טיפה של לבנייה"

על השיר

השיר נכתב כנראה זמן קצר אחרי ביקור הנסיך מווילס בחרטום שבסודן באפריל 1930 (ראו ידיעה בPittsburgh Press). השיר אותר בפנקס פרטי המתוארך ל1934 ובפנקס פרטי נוסף שהחל בשנות העשרים והסתיים כנראה באמצע שנות השלושים. 

השיר לא נשכח מייד: על פי עדויות ב"חדשות בן עזר", משה ברק כתב (בגליון 312) כי למד אותו בשנת 1939 או 1940 בקריית חיים, ופוצ'ו (בגיליון 311) מעיד כי למד את הנוסח שהכיר במקווה ישראל ב1946. הנוסח המקומי שהכיר צבי גלעד הושר בסוף שנות החמישים.

משה ברק כותב: 

גירסתו של פוצ'ו על "השיעמום בפרלמנט האנגלי" וזו שלי על "כדורי הדום-דום במלחמה" (מלחמת העולם הראשונה) שתיהן גירסאות שונות של שיר כלל ארצי ולא של גנובה (פלגיאט) מקומית.
שתי הגירסאות שלנו שותפות ב"לגלוג על הבריטים והתמכרותם לטיפה המרה" אך בגירסה ששרנו בקרית חיים זה נעשה מתוך איזכור נשק הדום-דום ששימושו נאסר באמנות הבינלאומיות. אני מעיד עלי ששמעתי שיר זה בשנת 1939 או לכל היותר בשנת 1940, כלומר שש שנים לפני שפוצ'ו למד שיר זה במחנה במקוה ישראל. זמן מספיק כדי להשכיח מן התודעה את זוועת הכדורים הקטלניים שמובנם השתכח, והוחלפו בגירסה על "ישיבת ג'נלמנים והרבה שעמום."


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

המילה "יאַטים" כיכבה בשירי שנות ה-40: "חבר'ה לצים, חברה יאטים" ב"פזמורת חיילים" של אורלנד; "הי עלו נא חבר'ה יאטים" ב"שיר הזקס" של גורי וכן בנוסח מקומי מאיילת-השחר לשיר השטות "עוד טיפה": "ישבו שם היאַטים והרגישו שעמום". מה משמעותה של המילה ה'חברמנית' הזאת?

מיכה נצר (יליד 1930) משיב: "יאַט הוא בחור צעיר, גם שובב. המקור הוא יידיש". במילון העולמי לעברית מדוברת (בן אמוץ ובן יהודה) נכתב כי יאַט הוא "מוצלח, בן-חיל"; גם שם היידיש מצוינת כמקור המילה.

יהודה זיו, איש הפלמ"ח והלשון (יליד 1926), מרחיב מעט:

בשעתו (1945-1943 ואילך) שרתי בפלמ"ח, מכל הלב – עם 'סוליימאן הגדול' ואף בלעדיו: 'חבר'ה לֵצִים, חבר'ה יָאטִים' – כינוי ששאלה היידיש מן הפולנית; כך למדתי מפיה של פרופ' חוה טורניאנסקי, חוקרת לשון יידיש. משמעות הכינוי – 'בחור כהלכה' ('חברה-מאַן' ביידיש).

תגיות

שירי רחוב, שירי שטות ושירים גסים   יין, כרם, ענבים, בציר  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם