מילים
אִם עָלִיתָ לְחָנִיתָא
לְחָנִיתָא, לְעָלִיתָא
סַפֵּרָה נָא מַה שָּׁם רָאִיתָ
מָה רָאִיתָ שָׁם?
מִמִּזְרָח וְעַד הַיָּם
שָׁם רָאִיתִי קְצֵה עוֹלָם
קְצֵה עוֹלָם, פֵּאָה נִדַּחַת
וּדְמָמָה עוֹלָה נִצַּחַת
מַעְלָה בִּשְׁלַבֵּי הָעַד
סֶלַע אָפֹר, קַדְרוּת שִׂיחַ (יכול להיות גם: אֲפָר)
וּמְטַיֵּל הוֹזֶה, מָשִׁיחַ
בֵּין כִּבְרֵי גְּזָעִים לְבַד
פְּצוּעַ רֶגֶל, לְחֹם-שָׁרָב הוּא
אַךְ גּוֹרֵר עוֹד אֲזִיקָיו הוּא
וַאֲנָחָה בּוֹקְעָה מִגַּיְא
עַד מָתַי, אֵל, עַד מָתַי
הֵן סוֹבַבְתָּ וְתָעִיתָ
וְגַם לַנְתָּ וְשָׁהִיתָ
מַה שָּׁמַעְתָּ, מַה דָּלִיתָ
מַה נִּגְלָה לְךָ דָּבָר?
בְּחָנִיתָא, שָׁם בָּהָר
יוֹם וָלַיְלָה רוּח שָׁר
שָׁר בְּקֶצֶב גִּיל וָעֶצֶב
אֶל אֵלָה כִּבְדַּת-יָמִים
קְמוּטַת עָנָף וָשֹׁרֶשׁ
כְּפוּפָה הִיא הָאֵלָה וּשְׁקוּעָה בַּחֲזוֹנָהּ
וְגוֹחֵן הוּא וְלוֹאֵט הוּא עַל אָזְנָהּ:
סַבְתָּא, נִשְׁתַּנּוּ עִתִּים
הִנֵּה בָּאוּ לָךְ נוֹטְעִים
עוֹד תִּזְכִּי לִהְיוֹת מוּקֶפֶת חֹרֶשׁ
בְּחָנִיתָא עַל הָהָר
שָׁם מִטְבָּח קָטָן וָצַר
בֹּקֶר, עֶרֶב, צָהֳרַיִם
לִבּוּב -קוֹל וּבְרַק עֵינַיִם
וְאַל תִּזְכֹּר נָא, אֵל, עָווֹן
לֹא יֶחְסַר הַתֵּאָבוֹן
טוֹב לִחְיוֹת כָּאן בְּחָנִיתָא
אוֹכְלִים לֶחֶם בְּדַיְסָה
בַּחוּרָה רָגְזָה, הִבִּיטָה
וְהִנֵּה כְּבָר נִתְפַּיְּסָה
עֲמֵלָה, רֵאשִׁית הָאוֹן
בִּנְדִיבוּת הַלֵּב הוֹשִׁיטָה
גֶּזֶר, עַגְבָנִית, צְנוֹנִיתָא
וְשׁוּב תָּרִיעַ וְתַזִּיעַ וְתָרֹן
זֹאת רָאִיתִי כְּשֶׁעָלִיתִי לְחָנִיתָא
לְחָנִיתָא, לְעָלִיתָא
סַפֵּרָה נָא מַה שָּׁם רָאִיתָ
מָה רָאִיתָ שָׁם?
מִמִּזְרָח וְעַד הַיָּם
שָׁם רָאִיתִי קְצֵה עוֹלָם
קְצֵה עוֹלָם, פֵּאָה נִדַּחַת
וּדְמָמָה עוֹלָה נִצַּחַת
מַעְלָה בִּשְׁלַבֵּי הָעַד
סֶלַע אָפֹר, קַדְרוּת שִׂיחַ (יכול להיות גם: אֲפָר)
וּמְטַיֵּל הוֹזֶה, מָשִׁיחַ
בֵּין כִּבְרֵי גְּזָעִים לְבַד
פְּצוּעַ רֶגֶל, לְחֹם-שָׁרָב הוּא
אַךְ גּוֹרֵר עוֹד אֲזִיקָיו הוּא
וַאֲנָחָה בּוֹקְעָה מִגַּיְא
עַד מָתַי, אֵל, עַד מָתַי
הֵן סוֹבַבְתָּ וְתָעִיתָ
וְגַם לַנְתָּ וְשָׁהִיתָ
מַה שָּׁמַעְתָּ, מַה דָּלִיתָ
מַה נִּגְלָה לְךָ דָּבָר?
בְּחָנִיתָא, שָׁם בָּהָר
יוֹם וָלַיְלָה רוּח שָׁר
שָׁר בְּקֶצֶב גִּיל וָעֶצֶב
אֶל אֵלָה כִּבְדַּת-יָמִים
קְמוּטַת עָנָף וָשֹׁרֶשׁ
כְּפוּפָה הִיא הָאֵלָה וּשְׁקוּעָה בַּחֲזוֹנָהּ
וְגוֹחֵן הוּא וְלוֹאֵט הוּא עַל אָזְנָהּ:
סַבְתָּא, נִשְׁתַּנּוּ עִתִּים
הִנֵּה בָּאוּ לָךְ נוֹטְעִים
עוֹד תִּזְכִּי לִהְיוֹת מוּקֶפֶת חֹרֶשׁ
בְּחָנִיתָא עַל הָהָר
שָׁם מִטְבָּח קָטָן וָצַר
בֹּקֶר, עֶרֶב, צָהֳרַיִם
לִבּוּב -קוֹל וּבְרַק עֵינַיִם
וְאַל תִּזְכֹּר נָא, אֵל, עָווֹן
לֹא יֶחְסַר הַתֵּאָבוֹן
טוֹב לִחְיוֹת כָּאן בְּחָנִיתָא
אוֹכְלִים לֶחֶם בְּדַיְסָה
בַּחוּרָה רָגְזָה, הִבִּיטָה
וְהִנֵּה כְּבָר נִתְפַּיְּסָה
עֲמֵלָה, רֵאשִׁית הָאוֹן
בִּנְדִיבוּת הַלֵּב הוֹשִׁיטָה
גֶּזֶר, עַגְבָנִית, צְנוֹנִיתָא
וְשׁוּב תָּרִיעַ וְתַזִּיעַ וְתָרֹן
זֹאת רָאִיתִי כְּשֶׁעָלִיתִי לְחָנִיתָא
מקור:
"חניתה בשירה ובזמר"
, מוזיאון חניתה
, 1969
, 20
על הגרסה: במקור זה מובא השיר עם לחן שלמה בר שירה.
הקלטות (1)
על השיר
אחת האחיות התאומות לאה פלק ואיטה שיינצייט שרה את הבית הראשון בעוד אחותה טוענת שהמנגינה אחרת או מזוייפת. אחותן רחל אברמוב לא הכירה את השיר ואילו בעלה זלמן אברמוב הכיר רק את המילים.
השיר השלם היה רשום בפנקסה של המבצעת (אחת האחיות) ולפיכך כנראה נועד לזמרה. המשך הלחן לא ידוע לנו. נשמח לקבלו. לשיר לחן אחר לגמרי, כנראה מאוחר יותר, מאת שלמה בר שירה. ספק אם זה הלחן שהאחות התכוונה אליו.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.