הקטן
גופן
הגדל
גופן
אשירה נא לידידי
אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ. כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה שִׁפְטוּ-נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי. מַה-לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ, מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים?אשירה נא לידידי, שירת דודי לכרמו. כרם היה לידידי, בקרן בן-שמן ויעזקהו ויסקלהו, וייטעהו שורק, וייבן מגדל בתוכו. ויקו לעשות ענבים, ויעש באושים. ועתה יושב ירושלים, איש יהודה שפטו-נא ביני ובין כרמי. מה-לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו, מדוע קיוויתי לעשות ענבים, ויעש באושים?

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מן המקורות
לחן: יהודה יערי

אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ.
כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן
וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק,
וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ
וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים.

וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה
שִׁפְטוּ-נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי.

מַה-לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ,
מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים?
אשירה נא לידידי, שירת דודי לכרמו.
כרם היה לידידי, בקרן בן-שמן
ויעזקהו ויסקלהו, וייטעהו שורק,
וייבן מגדל בתוכו.
ויקו לעשות ענבים, ויעש באושים.

ועתה יושב ירושלים, איש יהודה
שפטו-נא ביני ובין כרמי.

מה-לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו,
מדוע קיוויתי לעשות ענבים, ויעש באושים?


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: בת-עמי זמירי
שנת הקלטה: 17.12.1991
נכלל בתקליטור: הלילות בכנען

מקליט: יעקב מזור


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ברכה עפאים
עיבוד: דינה ליס
שנת הקלטה: 2003
ליווי: דינה ליס
 
המבצעת למדה את השיר מאביה, זאב זילברשטיין-כספי, שעלה לארץ ב-1939 והתיישב ביגור. ייתכן מאוד שלמד את השיר במסגרת הכשרת בורוכוב של תנועת ה"חלוץ" בלודג' באמצע שנות ה-30.


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: שרה הינדה
שנת הקלטה: 1996
מקור: קלטת ביתית

בתה של המבצעת, חנה (חנצ'ו) מעידה: "השיר היה מושר בפי שרה הינדה לכל אורך הדרך, קרוב לוודאי מאז ימי הרמנסברג."



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: חגית הלפרין
שנת הקלטה: 9.3.2014
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
גיטרה: נגה אשד
 
המבצעת למדה את השיר מאמה, צביה כהן, ששרה אותו בבית-הספר של יצחק קצנלסון.


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: יהושע זטלר
שנת הקלטה: 7.1.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: חנה רוזן
שנת הקלטה: 6.1.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

נכתב על-פי ישעיה ה', א'-ד'.

אין ודאות לגבי מקור הלחן. יהודה (יודקה) יערי העיד בשני ראיונות -  לדן אלמגור (בנובמבר 1974, מתועד בכרטסת מאיר נוי) וליעקב מזור, מוסיקולוג וחוקר זמר חסידי - כי חיבר (או התאים) את הלחן בשנת 1921 בתקופה שהיה חבר בגדוד שומריה בכביש חיפה-ג'דה. לדן אלמגור סיפר שקיבל גיטרה והלחין את השיר בלה מינור. ליעקב מזור סיפר שהתאים את הלחן בשנת 1921 בנסיבות שהזכירו לו את הטקסט של ישעיהו. הוא סיפר למזור כי אחד מחבריו שמעוֹ מפזם לעצמו את הטקסט, ואותו חבר הפיץ ולימד את יתר החברים, ובכך "איבד" יערי את "בעלותו" על הלחן. בנו של יהודה, ד"ר מנחם יערי, סיפר ב-2012 לפרופ' גדי מורן, כי אביו שילב את הלחן במחזה שהעמיד במסגרת פעילותו התרבותית.

יעקב מזור מעריך כי הלחן שהתאים יערי הוא מעין אלתוּר על מוטיבים ו/או נעימות מסורתיות שנשזרו בדמיונו המוסיקלי של יערי, שהיה בן משפחה חסידית, למעין נעימת קריאה, שכן קטעים מפרקי הנביאים קוראים גם בהפטרות. מזור מציין כי סגנון הלחן הוא חזני-חסידי משום שיש בו אלמנטים המזכירים ניגוני דְּבֵקוּת חסידיים.

את ייחוס הלחן ליערי ואת דברי מזור מחזק פרופ' אליהו שלייפר, מומחה למוזיקה חסידית: "אני לא מכיר לחן שניתן לומר עליו שהוא הבסיס ללחן של יודקה. ברור מאוד שהלחן שלו מבוסס על מוסיקה יהודית מזרח אירופית, אבל מדובר בשימוש במוטיבים או בתבניות מוסיקליות נפוצות ולא בהתבססות על לחן או קטע חזני אחד..." (מתוך דברים שמסר שלייפר למזור).

תווי השיר נדפסו ב-1935 בשירונו של יעקב שנברג, "שירי ארץ ישראל" (עמ' 141-139), ללא ציון המלחין; גם בספר המועדים בעריכת יום טוב לוינסקי (מהדורת 1965, סוף כרך ט"ו בשבט) הופיעו התווים ללא ציון מקור.

השיר נפוץ באירופה (ראו הערות לצד הקלטותיהן של ברכה עפאים ושל שרה הינדה), אך אין בידינו תיעוד על כך שזומר לפני 1921 (השנה בה יערי התאים את המנגינה, על-פי דבריו) ובאין ייחוס הלחן למקורות אחרים, קיבלנו בשלב זה את הייחוס ליערי כמלחין השיר.

לביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

מן המקורות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם