הקטן
גופן
הגדל
גופן
קדיש יהודה (לייב) סילמן
מחבר, מתרגם / נוסח עברי
לידה: 28.11.1880
פטירה: 13.11.1937

ביוגרפיה

קדיש יהודה (לייב) סילמן נולד בכ"ה כסלו תרמ"א, נר ראשון של חנוכה, 28 בנובמבר 1880, בעיר בוטרימאנצי שבליטא. סילמן היה ציוני דובר עברית שחלם לבנות את עתידו בארץ ישראל.

למד ב"חדר" ולאחר מכן בישיבת "סלובודקה" שבעיר קובנה, שם לימד עברית את חבריו לספסל הלימודים. הוא יסד שבועון בשם "הקול" וב-1899 החל לכתוב ב"המליץ" ופרסם סיפורים ומאמרים בעיתונים עבריים נוספים.

את דרכו בהוראה החל בבית הספר העברי הראשון בווילנה "יהודיה", שנוסד ב-1896 על ידי "בנות ציון". לאחר מכן עבר לעיר הומל בבלארוס, שם היה מורה ומנהל ב"חדר מתוקן" ולימד בשיטת "עברית בעברית" ובשיטות חדשות, שהיו שונות משיטות הלימוד המקובלות ב"חדר" באותה תקופה.

ב-1907 עלה ארצה, היה ממקימי "אחוזת בית" ולקח חלק בחיי הציבור והחברה של היישוב. במשך שנתיים לימד בבית הספר לבנות ביפו והיה מזכיר "מרכז המורים", הוועד המנהל של הסתדרות המורים. מאוחר יותר השתתף בהקמת שכונת "בית הכרם" בירושלים, עבר להתגורר בה ואף נתן לה את שמה.

סילמן נטל חלק בייסוד "הגימנסיה העברית" בשכונת רחביה, בה גם שימש כמורה קרוב לעשרים שנה. היה מראשי המתנגדים למגמה הגרמנית בזמן "מלחמת השפות", ותמך בהקמת רשת מוסדות חינוך עבריים ברשות לאומית. בהמשך עבר לחיפה, לימד בבית הספר "הריאלי", ועם שובו לירושלים לימד בבית הספר העירוני לבנים ובבית הספר לבנות שבעיר העתיקה.

סילמן היה איש תרבות וחינוך ומלבד היותו מורה ויוצר נשא גם בתפקידים ציבוריים וחברתיים, כגון יו"ר ועדת התרבות של "בית הכרם", חבר הוועד והמועצה, חבר הנהלת "בית העם" בירושלים ונשיא לשכת "הבונים החופשיים" על שם רבי שמעון בן-יוחאי. נאומיו נודעו בשנינותם, וגם בכתיבתו ניתן למצוא הומור רב, לצד רצינות וביקורת חשובה ועניינית.

כתב מאמרים, טורים הומוריסטיים, סיפורים ושירים בכתבי עת רבים בארץ ומחוצה לה. היה חבר מערכת "הארץ" ו"דואר היום". היה הכתב הארץ-ישראלי של "ניו-יורק פוסט" ושל "העולם" קרוב לעשרים שנה ובעת הופעתו בחוץ לארץ היה מפרסם בקביעות רשימות מארץ ישראל בשם "מכתבים אל אח".

כתב ותרגם שירים, סיפורים, מחזות, ספרים וספרי לימוד: "לכו נרננה", ספר שירים שראה אור בתרפ"ח; "סנסנים", קובץ סיפורים; בגיל 14 כתב סיפור בשם "מעשה באיש מופת"; פרסם מונוגרפיה על העיר חיפה; וספר לימוד בשם "עברית חיה". מחזותיו: "החשמונאים הקטנים", "מגילת אסתר", "ויהי בימי אחשורוש", "מרדכי והמן". תרגם את "דם ודין" (ריבקינד); תרגם מיידיש את המחזות "אלישע בן אבויה", "האלוהים, האדם והשטן", "המשיח האילם" ואת "מזל טוב" מאת שלום עליכם.

הוציא לאור כתבי עת הומוריסטיים וחוברות לחגים בשם "ליהודים", ובירושלים הדפיס שבועון ספרותי בשם "אספקלריה". כמו כן פרסם שירים, סיפורים וחידות לילדים ב"הארץ לילדים", אותו ערך יחד עם יעקב פיכמן.

השתמש בלמעלה מחמישים שמות עט, ביניהם: ליבבתיני, מקסימי, מרניני, אשנב, בן שמון, רבי קלונימוס, רס"י, בן אש, שמשון השני, הדוד, ד.י., אברבנאל ונוספים.

יוצרים ואנשי תרבות היו נפגשים ומתארחים בביתו, ביניהם גם ביאליק, עגנון, אשר צבי גרינברג, י"ה ייבין, רבי בנימין, ח"י קוסובסקי, מ' עובדיהו, דוד תדהר ואחרים.

קדיש יהודה סילמן נפטר בירושלים בתאריך ט' כסלו תרצ"ח (13 בנובמבר 1937).


האזינו לשירי קדיש יהודה (לייב) סילמן ברדיו זמרשת
שירים באתר
תקליטים


משירי קדיש יהודה סילמן - פז כולה, רז כולה