הַדֶּרֶךְ לֹא אֵדָעָה, בְּאֵין לִי מִשְׁעוֹלִים. בָּדָד אֲנִי אֵתָעָה בְּחֹרֶב וּטְלָלִים. עֲדֵי הָעֶרֶב לִי יִפְרֹשׂ מַרְגּוֹעַ בֵּין הַגִּבְעוֹלִים וְשִׁיר עַרְשִׂי הָרוּחַ רָן מֵעַל צוּרֵי הַיְּעֵלִים.הדרך לא אדעה, באין לי משעולים. בדד אני אתעה בחורב וטללים. עדי הערב לי יפרוש מרגוע בין הגבעולים ושיר ערשי הרוח רן מעל צורי היעלים.

מקור: "שירי עבודה ומולדת קובץ שני", מרכז לתרבות והסברה, עמוד 15