הנקה ליאור

הַנְקָה נולדה בלודג' למשפחה ציונית.

בלודג' למדה בבית-ספר פרטי עברי ("הגימנסיה היהודית" - ר' הרחבה בהמשך). את כל השירים העלומים למדה מהמורה למוזיקה, הפרופ' ישראל פייבישס (הנקה העידה בהקלטתה על "פרופ' אייבישץ" אבל להערכתנו הכוונה לפייבישס - זֶמֶרֶשֶׁת). הנקה סיימה ארבע כיתות עד שפרצה המלחמה.

לאחר סיום המלחמה עברה לגרמניה למחנה פליטים, שם למדה בבית-ספר יהודי והצטרפה לתנועת "נֹחַם" (נוער חלוצי מאוחד). כעבור כשנתיים וחצי עלתה ארצה (13.9.1948) למחנה עולים בפרדס-חנה ומשם - כעבור כמה ימים - עברה לתל-אביב, בה היא מתגוררת עד היום עם בעלה מנחם.

על בית-הספר בפולין מספרת הנקה:

• בית-הספר חולק לשלושה: שני בתי-ספר לבנים ובית-ספר אחד לבנות. היו בו שש כיתות יסודיות, ארבע כיתות גימנסיה ושתי כיתות לִיצֶאוּם (בלטינית).
• המנהל הכללי של כל שלוש הגימנסיות היה מקס בְּרָאוּדֶה. אשתו לימדה כל השנים כמורה לכיתה א'.
• מנהל בית-הספר לבנות היה מיכאל ברנשטטר.
• בביתה-ספר לבנים לימד הד"ר עק.
• השפה השולטת הייתה פולנית, אך כבר מכיתה א' למדו עברית. מכיתה ב' החלו גם לימודי התנ"ך, ופעם בשבוע אף היה שיעור דת.
• בוגרי בית-הספר קיבלו שתי תעודות בגרות (מָטוּרוֹת): אחת בפולנית ואחת בעברית. הבוגרים שעלו ארצה השתלבו היטב בשוק העבודה.

שירים רבים שהקליטה הנקה (ושלא נמצאו להם זוכרים נוספים עד כה – ספט' 2017) כתב יחיאל רוזנצווייג והלחין ישראל פייבישס, שלימדו בגימנסיה. השירים נדפסו בחוברת "לפי עוללים". השיר "אל הדודה" נותר עלום, אולם זמרדעים נוספים הקליטוהו, וכנראה שאיננו שייך לאותו קורפוס של רוזנצווייג-פייבישס.