יצחק סמוטריץ'

מתוך "גווילי אש":

נולד בי"ד באב, תרפ"ה (4 באוגוסט, 1925) להוריו יעקב ושרה. אחרי סיימו את בית-הספר העממי למד חרטות בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. עם חבריו ב"הנוער העובד" הגיע להכשרה, שהייתה נוחה מדי בעיניו. בחר בפמ"ח ואחר כך בפל"ם. בתקופת-המרי ביצע משימות נועזות, כגון פיצוץ מסילת-ברזל וגשרים, העלאת מעפילים מן האוניות, פריצה לתוך מחנה הבריטים בכפר ויתקין ועוד. חובב ספורט יבשתי וימי וגם מוסיקה; אהב ללמד שירים ולארגן שירה בציבור ולהנעימה בנגינה במפוחית-פה. בראשית מלחמת-הקוממיות התייצב לשירות. עבר קורס מ"כ וחבלנות. שירת בליווי שירות לנגב ולירושלים ומשם נשלח לשיירה לכפר-עציון. במלכודת נבי סמואל נפצע בראשו ורסיסים נשארו בו סמוך לעיניו. חברים ומפקדים שידלוהו להפסיק משירותו הקרבי ולרדת לתל-אביב לשם ריפוי. הריפוי נמשך יותר מדי ובינתיים פלשו צבאות-האויב לארץ; לא יכול לשאת את הבטלה בעיר בעת שחבריו נלחמים ולכן עזב את העיר למרות אזהרת הרופאים, והצטרף לחיל-שריון והשתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים. חדר עם מחלקת החבלנים שבפיקודו לבניין משטרת לטרון – בכ"א באייר, תש"ח (30 במאי, 1948) – ואיש לא יצא חי משם. גווייתו הועברה עם גוויות-חבריו לקבר אחים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בט"ו בחשוון, תש"ט (17 בנובמבר, 1948).