אפרים וגנר

אפרים (פרנץ) וגנר, נולד בברסלאו ב-1919. את השם "אפרים" אימץ אחר עלייתו לארץ.מרבית שנות ילדותו ונעוריו עברו עליו בפרנקפורט א מיין. כנער, בתקופה שלאחר עליית הנאצים, היה חבר ב"ברית התרבות היהודית" ובאופן מחתרתי בתנועה הקומוניסטית וזמן מה גם בתנועה הציונית.אחרי "ליל הבדולח" נשלח למחנה בוכנוואלד. נחלץ משם בזכות סרטיפיקאט שקיבל כתלמיד מוזיקה פוטנציאלי בקונסרבטוריון בירושלים.עלה לארץ מייד אחרי כן, ב-1938.

עבודתו העיקרית הייתה בשירות הממשלתי, בעיקר במשרד מבקר המדינה. היה מראשוני המתכנתים בארץ ומזכיר הארגון העולמי לאוטומציה. עבודתו המשנית משנות החמישים עד שנות השבעים הייתה כזמר במקהלת קול ציון לגולה ששינתה בהמשך את שמה למקהלת רשות השידור. בשנות החמישים הרבה להופיע כסולן, בין השאר כנתן הנביא באופרה של דריוס מיו "דוד המלך", בבכורה שלה בישראל, וכן שר לידר ואורטוריות. אחר כך שר במקהלות נוספות, ביניהן מקהלת האקדמיה למוזיקה ומקהלת "היכל שלמה". אחרי שפרש מהשירות הממשלתי הרבה בנסיעות לגרמניה והרצה לעתים קרובות בבתי ספר ובפורומים אחרים על "ברית התרבות" ועל החיים היהודיים אחרי עליית הנאצים.קיבל, בטכס רשמי ובנוכחות השגריר, אות כבוד מקנצלר גרמניה על תרומתו לטיפוח היחסים בין ישראל וגרמניה. בעשור האחרון לחייו פרסם ספר אוטוביוגראפי בגרמנית, שיצא לאור בגרמניה בהוצאה מסחרית. נפטר ב-2004
 

תודה על הפרטים לילדיו, פרופ' נפתלי וגנר ויעל וגנר-אביטל.