לידה: 1919
פטירה: 2001
לגלריית התמונות של שושנה דמול לוי
הביוגרפיה מאת עמנואל (עמי) ירימי:
שושנה דמול, זמרת, רקדנית וכוריאוגרפית נולדה בצנעא, בירת תימן ב-1919. כשהייתה בת שמונה(1) (1927) עלו הוריה רומיה ויחיא דמול עם משפחתם לישראל, לדבריה, כשהיא "קשורה על גב חמור יחד עם אחותה הקטנה"(2). בגיל צעיר החלה שושנה דמול להופיע, לבדה, בשירה מזרחית. כשהייתה בת 18 הצטרפה ללהקת "שולמית", שניהל שלמה בושמי; לדבריו, הוא והיא ייסדו את הלהקה(3), בה השתתפו גם סעדיה דמארי ואחותו הצעירה שושנה דמארי. ב-1940 התפרקה הלהקה ושושנה דמול חזרה להופיע לבדה.
את אומנות הבמה למדה אצל מורים ידועים מאותה תקופה. פיתוח קול אצל אלי קורץ, משחק אצל משה הלוי, ומחול אצל יהודית אורנשטיין ורינה ניקובה(4).
החל מפברואר 1946 מופיעים איזכורים בעיתונות הא"י אודות הופעותיה(5); רובם בשידורי רדיו, כזמרת בתכנית "מלווה מלכה", "הווי השבת אצל יהודי תימן" ו"שירים עבריים". בשנות החמישים היא נזכרת מספר פעמים כזמרת המשתתפת בתכניות הרדיו "צלילים לשבת" ו"צלילי מולדת".
בביקורתו ל"מלווה מלכה", כתב מבקר המוסיקה מנשה רבינא: "...השירים הושמעו בפי שושנה דמול בזכות ובחן רב; הם היו מעניינים מאד והבליטו מקוריות שאינה נשמעת מעל במות הקאבאראטים שלנו. אריה זקס הצליח בליווי השירים המזרחיים...(6)" . קולה הוגדר על ידי אותו עיתון כ"מצו-סופרנו"(7). לאחר נישואיה לזכריה לוי, מופיע שמה בעיתונות המקומית כשושנה לוי-דמול; לזוג נולדו שלושה ילדים.
בנוסף לתכניות הרדיו בהם השתתפה, הכינה שושנה לוי-דמול עבור קול ישראל 12 מתכניות "לאשה העבריה בתימן ובארץ"(8). מאותה תקופה, שנות החמישים, השתמרו כתריסר שירים שהקליטה (ר' נספח, להלן).
ב-1957 היא השתתפה בהצגת "המבשר" של סעדיה דמארי(9), בחסות תיאטרון "אהל" ותקופה קצרה רקדה בלהקת "ענבל", אותה נטשה עקב חילוקי דעות אומנותיים עם מנהלת הלהקה שרה לוי-תנאי(10).
בתחילת שנות השישים ייסדה שושנה לוי-דמול את "להקת דמול", להקת ריקוד וזמר קטנה, שהשתתפו בה, בתקופות שונות, בין שבעה לשנים-עשר זמרים ורקדנים. סולני הלהקה היו הדסה חדד והטנור שלום צוברי; חברי להקה אחדים הגיעו מבימות שונות, אך רובם עסקו במקצועות אחרים לפרנסתם. שושנה לוי-דמול עצמה עבדה ב"משכית", כמנהלת מדור הרקמה התימנית.
היא הייתה המנהלת האדמיניסטריבית של הלהקה, הכוריאוגרפית-יוצרת המחולות ושותפה בהופעות בריקוד ובזמר. בנוסף, גם תפרה את התלבושות לרקדניה(11). רפרטואר הלהקה כלל מלבד שירים מזרחים עממיים, גם שירים חסידים.
במרץ 1966,הקדיש עיתון "דבר" לה וללהקתה את הכתבה "להקת לוי-דמול עושה שמח", ובינואר 1969 הופיעה הלהקה "בטלוויזיה הלימודית" בת השלוש, בתכנית "לנר ולבשמים". באפריל 1970 הופיעה הלהקה, שנית, בטלוויזה הלימודית בתכנית "סדר פסח נוסח תימן" ולאחר מכן גם בתכנית "חתונה תימנית"(12). בנוסף, קיימה הלהקה הופעות בישובים שונים ברחבי הארץ.
שלוש שנים התגוררה שושנה לוי-דמול בטורונטו, קנדה, שם הופיעה באירועי הקהילה היהודית והקימה את מועדון "החמסין". בעידודו של מורה יהודי לריקודי עמים, היא הקימה בטורונטו להקה "תימנית", בה השתתפו חובבי זמר ומחול מקומיים. הלהקה המשיכה להופיע, עצמאית, גם לאחר שובה לישראל ב-1973 (13). עם שובה לארץ החלה שושנה לוי-דמול בהכנות לחידוש הופעות להקתה. תחת שם חדש - "להקת בני תימן של לוי דמול", השתתפה הלהקה ב"פסטיבל הישראלי", שהתקיים במקומות שונים בארץ, באוגוסט של אותה שנה.(14)
שושנה לוי-דמול נפטרה (2001) והיא בת 82 שנה. אילן יוחסין שהתפרסם במרשתת (ר' אלבום תמונות), מציין פרטים אודות משפחתה.
1. למרחב, 5 בינואר 1970, עמ' 3.
2. דבר, 3 במרץ 1966, עמ' 4.
3. למרחב, 5 בינואר 1970, עמ' 3.
4. דבר, 3 במרץ 1966, עמ' 4.
5. המשקיף, 8 בנוב' 1946, עמ, 7; הארץ, 24 בפברואר 1949, עמ' 3.
6. דבר, 13 בנוב' 1946, עמ, 6.
7. דבר, 16 בינואר 1950, עמ' 3.
8. דבר, 3 במרץ 1966, עמ' 4.
9. נחום נרדי הלחין את המוסיקה.
10. דבר, 3 במרץ 1966, עמ' 4.
11. למרחב, 5 בינואר 1970, עמ' 3.
12. למרחב, 4 בספטמבר 1970, עמ' 5.
13. דבר, 21 ביוני 1973, עמ' 14.
14. דבר, 17 באוגוסט 1973, עמ' 57.
נספח - הקלטות
משנות החמישים השתמרו הקלטות שושנה לוי-דמול, מחברת "צליל" ומשירות השידור.
הקלטות "צליל" בליווי אפריים וייל, אקורדיון:
ידידי די באהבת בת כרמים
עורי צפון ובואי תימן
לישראל התהילה
טעם המן
התרגעות
אל"ף בי"ת
לארצי
שור דודי
בת שירתי
הקלטות לשירות השידור בליווי אריה זקס, דצמבר 1950:
שיר כלולות
צור מנתי
שר הממונה (יא טאיר אלבאן)
סעי יונה
שור דודי
עם להקת לוי-דמול, הקליטה תקליט ארוך נגן עבור איסטרוניקס/אר.סי.איי. התקליט יצא לאור בישראל (איסטרוניקס 1966) ובארה"ב (אר.סי.איי 1966).
תודות לאורה שמחי שעברה על הכתוב.