כידוע, הרועה וצאנו מככבים בשירים עבריים רבים. "שתו העדרים" (נרדי/פן), "רועה ורועה" (שלם), "גוזו גז (עמירן/ש. לוי-תנאי) - הם דוגמאות מייצגות בודדות.
בעבודת הד"ר שלה חושפת מיכל סדן את הרקע המרתק לתופעה זו, בהתמקדה בטרנספורמציה שחלה בדימוי הרועה והצאן מספרות ההשכלה לתרבות העברית החדשה בא"י.
אף שהזמר אינו נושאו הראשי של המחקר, עבודה זו תורמת רבות להבנת מקומו המרכזי של הרועה בזמר העברי.
לקריאת העבודה לחצו כאן (קובץ PDF).
לעיון בנספחים לחצו כאן (קובץ PDF).