מרדכי ברנשטיין

השם המלא: מרדכי בן-צבי זאב ברנשטיין.

מתוך אתר התאחדות הוצאות הספרים בישראל:

מרדכי ברנשטיין נולד באוקראינה בשנת 1893. בשנת 1911 הוא הגיע ארצה, למד בגימנסיה "הרצליה", ולאחר שסיים את לימודיו ועבד שנה אחת בחקלאות, גירשו אותו התורכים, והוא המשיך לארה"ב. בארה"ב שהה ברנשטיין שנתיים וחצי. הוא למד באוניברסיטת "קולומביה", ניהל בית ספר עברי, ואחר כך מונה למנהל הוצאת הספרים "קדימה". ברנשטיין התנדב לגדוד העברי, ובשנת 1918 שב ארצה. הוא היה מזכיר הגימנסיה "הרצליה", וכאשר הוצאת "דביר" עברה לארץ, מינה אותו ביאליק למנהלה. תפקיד זה מילא ברנשטיין עד שפרש לגמלאות.

 

בראשית המאה העשרים כתב ברנשטיין את הטרילוגיה מחיי הארץ, רומן שראה אור בהוצאת "קדימה" בעריכת ראובן בריינין. אדם ואדמה, הספר הראשון בטרילוגיה, ויתר באדמה, הספר השני, תורגמו לאנגלית. הספר השלישי נשאר בכתובים. במהלך השנים ראו אור אף שלושה-עשר מחזות פרי עטו, מחזות ריאליסטיים העוסקים בהווי הארץ ובבעיות מחיי היום-יום. שבעה מחזות תורגמו לאיטלקית ופורסמו בכרך אחד בהוצאת "מונדדורי"; ארבעה נוספים תורגמו ליפנית ופרסמו גם כן בכרך אחד בהוצאת "קודנשה". המחזה "בת קיבוץ" הוצג ביפן, תורגם לקוריאנית, והוצג בהצלחה רבה גם בתאטרון הממלכתי בסיאול.

 

מרדכי ברנשטיין מילא תפקידים מגוונים בתחום המו"לות, ביניהם: נשיא "התאחדות הוצאות ספרים בישראל" וממייסדיה; נשיא הוצאת "דביר"; יו"ר הוצאת "יחדיו"; חבר האינטרנציונל העולמי של המו"לים במשך עשרים ושבע שנים; חבר מועצת הספר העברי מיום היווסדה; חבר הוועד של מכון הייצוא, מרכז הספר והדפוס; חבר הנהלת יריד ירושלים מיום היווסדו; חבר הדירקטוריון של מפעלי נייר חדרם מיום היווסדם; חבר הנהלת תזמורת רמת-גן. את תפקידיו בכל המוסדות למעט בהוצאת "דביר", מילא בהתנדבות.

 

בשנת 1983 מת מרדכי ברנשטיין. במותו הוא הקדיש את כספו לקרן לעידוד סופרים וסופרות ולטיפוח סופרים צעירים. פרסים רבים נושאים את שמו: רומן עברי מקורי מחיי הארץ, ספר שירה עברי מקורי, ביקורת ספרותית בעיתונות היומית, ספר ביכורים בתחום הפרוזה שנכתב על ידי עולה חדש/ה, ספר ביכורים בתחום השירה שנכתב על ידי עולה חדש/ה ומחזה עברי מקורי.

 

מרדכי ברנשטיין היה אחד מבכירי המו"לים בארץ, ובמשך שנות חייו הייתה תרומתו בתחום רבה. הספר העברי היה בעבורו גם חלום וגם מלאכת יום-יום, ואת פועליו הוא ביצע מתוך אידיאולוגיה ציונית ובאמונה כי תחיית הספר העברי בארץ ישראל היא מטרה שיש להירתם למימושה.