בנימין כהן נולד ב-1912 בעיר בלצי שבבסרביה, נפטר ב-1941 בקב' מסדה, עמק הירדן.
למד בבי"ס עברי ובגימנסיה העברית שבעיר הולדתו. עם תחילת פעילותה של תנועת "גורדוניה", תנועה ציונית חלוצית בעירו, היה בין הראשונים להצטרף לשורותיה. כבר אז נדלק בו הניצוץ שהביאו לדרך עלייה והגשמה חלוצית בא"י. בן 20 עלה לארץ. היה בין מייסדיה של קב' מסדה, שלאחר תקופת הכשרה ב"גבעת בוסל" שבחדרה, עלו להתיישבות בעמק הירדן בשנת 1937, במסגרת ישוביי "חומה ומגדל".
הייתה באישיותו מזיגה נפלאה ויוצאת דופן, של אמן ברוך כשרונות בתחומי הכתיבה, הציור, הפיסול והגילוף בעץ, אך את ייעודו העיקרי ראה בעבודת הכפיים ובמיוחד בעבודת האדמה.
התלהבותו והתפעמותו עם הגשמת חלומו - התיישבות חלוצית על אדמת הארץ המחכה לגאולתה, מצאו את בטויים ברשימות ובמכתבים שהותיר, וכמובן, בשיר שכתב "עורי אדמה". השיר, שהולחן ע"י משה ביק, הושר ע"י מקהלת הקיבוץ וע"י מקהלות רבות בארץ ובחו"ל. כמעט בכל ארוע משמעותי בקיבוץ נהגה המקהלה לשיר את השיר.
גם בשם עודדה , שנתן לבתו היחידה, מצא ביטוי לסערת הרגשות שאחזה בו עם כיבוש השממה. בשמה, קיווה לעודד את חבריו שהרבה קשיים ומהמורות, מידי אדם ומיידי הטבע, היו מנת חלקם בדרך להגשמת החלום.
בנימין כהן נפטר באיבו, בן 29 שנים בלבד, ממחלת הסרטן. הותיר אישה ובת יחידה.