נסים רון

כותב יוחנן רון, בנו של נסים רון:

נסים רון (שמו במקור בגרמנית: מרטין רוזנטל) נולד להורים במשפחה זעיר-בורגנית ללא ייחוד. בגיל צעיר נתגלתה נטייתו המוסיקלית והוא החל ללמוד נגינה בכינור. לאחר שהתחלף קולו התברר שהוא ניחן בקול יפה במיוחד. בעצתם ולחצם של חבריו וידידיו ניגש לבחינת כניסה לכיתת האופרה בבית הספר הגבוה למוסיקה. הוא התקבל כראשון מכל המתמודדים וגם זכה למלגות לימוד וקיום. בין מוריו היו פאול הינדמית, גיאורג שונמן, קורט זינגר ואחרים. עוד במהלך לימודיו הוזמן לשיר על במת בית האופרה של העיר ברלין. עם עליית הנאצים לשלטון נאלץ לברוח מגרמניה. על פי הזמנתו של המנצח נחמיה וינבר, הצטרף למקהלת הניגון הידועה. באפריל 1934 הגיעה המקהלה לארץ כדי להשתתף בחגיגות 25 שנה לתל אביב. לאחר מספר הופעות ברחבי הארץ התפרקה המקהלה וחבריה נפוצו לכל עבר. נסים מצא את דרכו אל קבוצת "בתלם". ב 1936 התקיים בירושלים הרסיטל הראשון שלו בארץ שזכה לתהודה רחבה. בעקבותיו הוזמן לשיר בקול ירושלים ואף קיבל שם משבצת קבועה. ב 1937 הקימה קבוצת "בתלם" ונסים בתוכה, את קיבוץ עין גב. באותה שנה השתתף כוויולן בהקמת תזמורת הקיבוצים (מקודם תזמורת עמק הירדן). גולת הכותרת של פועלו בארץ, לבד מהופעותיו הרבות ברדיו וברחבי הארץ הייתה, ייסודו בשנת 1943 של פסטיבל עין גב. פסטיבל מוסיקה ראשון בארץ ישראל. בתחילה נוגנה בו רק מוסיקה קאמרית. אך עם בנייתו של אולם גדול בראשית שנות ה 50 יצא שמעו של הפסטיבל ברחבי העולם וטובי האמנים והתזמורות ראו חובה לעצמם להופיע בו, ונסים יחד אתם. באמצע שנות החמישים לקה במחלת הפרקינסון ונאלץ להפסיק להופיע. מראשית שנות השישים יכול היה רק להשקיף מהצד על מפעל חייו הצובר עוד ועוד מוניטין. הוא נפטר בקיבוצו עין גב בו היה חבר רוב חייו הבוגרים.