לידה: 1854
פטירה: 1917
אברהם משה לונץ נולד בקובנה, עלה עם הוריו לארץ ישראל בגיל 15. למד בישיבת עץ חיים בירושלים.
ב-1873 ראה אור פרסומו הראשון בעיתון "חבצלת". עסק במחקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.
בגיל 25 התעוור בעקבות מחלה. למרות זאת, הוסיף לסייר בארץ, לחקור ולפרסם.
היה חבר בוועד הלשון העברית וייסד בית חינוך לעוורים בירושלים ואת הספרייה על שם משה מונטיפיורי, הספרייה הציבורית הראשונה בירושלים.
ערך את "כינור ציון", שיצא ב-1903 והיה אחד השירונים הראשונים שכינסו שירים עבריים. השירון הכיל כ-30 שירים ציוניים לאומיים (ביניהם "תקוותנו", "שאו ציונה"). בעקבות פרסומו נשפט לונץ ע"י השלטון התורכי, הוא נקנס ובית הדפוס שלו נסגר.