מלחין הבית של קבוצת כנרת.
המידע שלהלן נלקח מתוך אתר קבוצת כנרת [ההדגשות באחריותנו – זֶמֶרֶשֶׁת]:
נולד בעיר קרוז' בליטא ב-1907 למשפחה עמלה, שבה אם המשפחה הייתה המפרנסת שלה בעזרת ילדיה, שעמלו קשה לקיומם. מאיר למד ב"חדר" ובבית-הספר היסודי שבעיירה. כבר בנעוריו הצטיין בשקידתו, בהתמדתו ובאהבת הספר והצלילים. כל מה שידע ובאופן יסודי, רכש למעשה בלימוד עצמי, היה אוטודידקט למופת. הצטרף לתנועה הציונית-חלוצית, ארגן והדריך את הנוער בעיירה, וכבר כנער צעיר היה מזכיר קרן-הקיימת וקרן-היסוד.
מאיר התפרנס מעבודה קשה ומהוראת העברית. הוא התמסר ללימוד הנגינה והמוסיקה והגיע בכוחות עצמו לדרגת מנצח מקהלה מלחין, עמד בראש פעילי התרבות והחוג הדרמטי בעיירתו. מאוחר יותר למד בגימנסיה העברית ובסמינר למורים.
אחרי שירותו הצבאי בליטא יצא להכשרה, עבד בחקלאות ובקיבוץ "גשר" קובנה, עבד במנסרות. ב"גשר" היה מפעילי התרבות המרכזיים. ערך את העלון, לימד עברית ומוסיקה.
לאחר שנים רבות בהכשרה עלה ב-1938 לארץ והצטרף לכנרת. עבד מספר שנים בענפי משק שונים ובשנתו הראשונה ארגן את המקהלה ואת "סדר" הפסח. ה"הגדה" שלנו היא פרי יצירתו הבלעדי, שהוא ערך, עיטר, צייר והדפיס ולמעשה משתמשים בה עד היום [הסדר הקיבוצי כבר לא נערך בקבוצה מזה מספר שנים – זֶמֶרֶשֶׁת].
מאיר הקים את ספריית בית-הספר וארגן בצורה מודרנית ומדעית את הספרייה הכללית שלנו. שנים רבות עבד בה ויחד עם זה הדריך ולימד במקומות רבים בארץ את נושא החזקת ספריות. שנים רבות עבד מאיר כמזכיר בית-הספר בכנרת וכאחראי על הספרייה והציוד הלימודי, בית-הספר נהנה מקפדנותו מחסכונו ומחריצותו.
מאיר היה יהודי חופשי, בעל מורשת תרבותית יהודית עמוקה ושורשית, הוא היה אדם צנוע ונעים הליכות, ידע לתת למשפחתו כיוון ודרך חיים. המחלה שהכריעה אותו, גרמה לו סבל נפשי רב בשנותיו האחרונות.
הניח אחריו את אשתו יהודית וילדיו – חנינה, רוחמה, דורית, וצוחר, ואיתם 10 נכדים.