בנציון רסקין

סופר יידיש ועברית ומתרגם יליד רוסיה. תרגם ליידיש את "שירת היוואתה" מאת המשורר האמריקני לונגפלוו. עלה לארץ ב-1922 והשתלב במערכת ההוראה בקיבוצים (מתועד שלימד בעין-חרוד). פרסם ספרי ילדים. חלקם כתב ישירות בעברית וחלקם תרגם מספרי יידיש מוקדמים שלו. כמו כן עיבד אגדות וסיפורים ישנים. כתב גם בשם העט "פֿעטער בן-ציון" ("הדוד בן-ציון"). טבע למוות בחוף הים בתל אביב בשנת 1930 (ראו מודעת אבל על "המורה והסופר בן-ציון רסקין" בעתון "הארץ", 5.9.1930) ודברי זיכרון לרגל שנה לפטירתו של רסקין, שכתבו נחום איש גמ-זו וט. חסקינה בעתון "דבר" (23.8.1931).

בויקיפדיה, ובעוד מקורות לא מוסמכים, ובעבר גם אצלנו, נרשם כי שנת לידתו 1890 וכי היה רק בן ארבעים במותו. כך אפילו נכתב במסגרת ריאיון עם בתו אסתר גבעולי (ראו קישור בדף השיר "היום יום הולדת") ועולה התהייה שמא היא עצמה סברה כך. על המצבה בבית הקברות טרומפלדור לא רשום תאריך לידה (תודה לד"ר אלון שב על הבדיקה).

ואולם, ב"לעכסיקאן פון דער יידישע ליטעראטור, פרעסע און פילאלאגיע" של זלמן רייזען משנת 1929 (כרך ד', טורים 217 - 218, עמ' 119 בקובץ הסרוק) נרשם כי שנת הלידה היא 1875, וכנראה זו השנה הנכונה. בדברי הזיכרון של נחום איש גמ-זו נכתב כי רסקין היה בצעירותו ב"פועלי ציון", ואכן כבר בדצמבר 1905 נאם רסקין בוועידה הראשונה של ברית פועלי ציון בוורשה. בן-גוריון מזכיר אותו בזכרונותיו (ראו בתרגום לאנגלית). לפי מידע שמביא שבתי טבת בביוגרפיה של בן-גוריון "קנאת דוד", עמ' 75, רסקין היה אז "המבוגר שבחבורה, כבן שלושים", והדבר מסתדר עם התאריך בו נוקב רייזען.

שמו של רסקין רשום (ומזוהה גם באקו"ם) כמחברם של שני שירי יום-הולדת נודעים. לגבי "היום יום הולדת" הייחוס ודאי, הן בזכות רישומו בדפוס במקור מוקדם והן בזכות זכרונותיה של בתו, כלת יום ההולדת. לעומת זאת, לגבי "רק ביום הולדת" לא מצאנו מקור מוקדם משנות השבעים. אליהו הכהן אישש באוזנינו בעל-פה כי רסקין אכן חיבר גם את הטקסט "רק ביום הולדת" ובכל-זאת עולה החשד שמקור הייחוס הוא בבלבול עם "היום יום הולדת".