אהרן הגדול מקרלין

קראו על אהרן הגדול מקרלין בויקיפדיה.

המגיד ממזריטש:

כשהיה רבי אהרון אומר בערב שבת בצהרים בניגון המיוחד לו את שיר השירים, נעשה רעש בפמליה של מעלה ונשתתקו העולמות העליונים. מלאכי השרת פסקו מלומר שירה לפני הקב"ה והיו מתקבצים שיירות שיירות להאזין ולהקשיב לניגונו הקדוש הנעים והמתוק, הנלקח מעולם הניגון.

מתוך האתר "מאור החסידות":

ר' אהרון הגדול מקרלין, התחיל את דרכו כחניך בבית מדרש ליטאי והיה בעל ידע עצום בש"ס ובפוסקים, כשהתוודע לתורת החסידות הפך להיות תלמידו של המגיד ממזריטש. כשחזר ממזריטש החל לעסוק בהפצת החסידות ברחבי ליטא. הוא הסתובב רבות בעיירות ובכפרים כשהוא מקרב יהודים. הוא יסד את חצר חסידות קרלין. הוא נודע בהתלהבותו העצומה בשעת התפילה, והנחיל לחסידיו את דרכו המיוחדת בעבודת ה'. כן הדריך אותם ללמוד בספרי מוסר, במיוחד בספר "ראשית חכמה". ר' אהרון הגדול, נפטר בהיותו בן 36 ביום י"ט ניסן תקל"ב (1772).

חסידות קרלין הייתה פעילה מראשיתה ביישוב ארץ ישראל. רבי יעקב (נפטר 1787), בנו של רבי אהרן הגדול, אף עלה לארץ ישראל בעצמו בסביבות שנת 1770 והקים את הגרעין החסידי הראשון בארץ. לפני העליות החסידיות הגדולות שהיו סמוך לשואה, הייתה חסידות קרלין בין החצרות החסידיות הגדולות בארץ ישראל.