יְהוּדָה שָׁרֵת

מכאן והלאה – הן דמה בדמי זורם (טל, אולמן, וולמן)

אקדם (ציפי פליישר)

בתוך כותרת זו צפון היגד רב פנים:  דם בתוך דם כמשל לנשמה בתוך נשמה, דמינו כולנו זורמים ונשפכים הלאה בנתיבות הייסורים – וכן: החל מהזדהותה של רחל המשוררת עם רחל אימנו, דרך ההלחנה הייחודית של יהודה* למילותיה ואחר-כך בהתגשמותו של הרעיון המוזיקלי המיוחד בלחן של יהודה, שמסתבר, כי כוחו רק הולך ומתפשט, כבמעין כישוף.
נלגום עתה מן האור המאציל של חלק זה של יום העיון, במרכזו הרצאתו הנרחבת – מכוננת – כתובה של ד"ר מיכאל וולפה.
כך אם כן ערכתי את חלקו זה של יום העיון "משיחים ביהודה":
א)    דבריו של ד"ר מיכאל וולפה אל הקהל, הם מהווים מעין מפגש ראשוני על קצה המזלג עם המטענים העשירים שהוא חפץ לחלוק עם סביבותיו ולהעניק לנו בהזדמנות זו.
ב)    מוצגת בנפרד הרצאתו הכתובה של מיכאל, אשר מתחילה 'לפרום' את אותם מטענים; הוא מתמקד בעבודתו של ויקטור אולמן בעקבות "הן דמה".
ג)    הפרק הסימפוני בעקבות "הן דמה" (בתזמורו של מיכאל וולפה): האזנה ל-MP3 בביצוע הסינפונייטה הישראלית באר-שבע.
ד)    בשולי הרצאתו של מיכאל: שלוש הקלטות קצרות בנגינה בפסנתר (טל, אולמן, וולמן – ראה הסברים בסעיף ה' להלן "סיפא לענייני מוזיקה"): האזנה ל-MP3 עם תווים. **
ה)    סיפא לענייני מוזיקה: מספר מילות הסבר וניתוח על השימוש בלחן של יהודה שרת, המתלוות אל הדוגמאות המוזיקליות שהוצגו בסעיף ד' לעיל.

* כמעט ו"באה לו פתע" – כתולדה של תרגיל סולפז' שחיבר להוראת סקונדות, סתם כך מתוך החיים, מתוך מעשה החינוך היומיומי
** יוסף טל: בביצוע אלן שטרנפילד, מתוך אוסף "פסנתרין" בהפקת איגוד הקומפוזיטורים בישראל
ויקטור אולמן: בביצוע אדית קראוס, אשר שהתה בזמנו בגטו טרזיינשטט
אמנון וולמן: בביצוע אורה רותם-נלקן, מתוך רסיטל במרכז פליציה בלומנטל