יונה עטרי

שרגא פרידמן, שהכיר את עבודתה של עטרי בסטודיו הדרמטי, בקש אותה מלוביץ' להצגת 'אגדת שלושה וארבעה' בתיאטרון 'הבימה' (ביאליק, בעיבוד לאה גולדברג, ומוסיקה של ע.עמירן). במבחן הכניסה שלה לתיאטרון נכחה כל הגווארדיה הוותיקה. ברטונוב שמע שהיא גם שרה יפה, וביקש ממנה גם לשיר (היא שרה שיר בלאדינו). ב-1955היא התקבלה ל'הבימה' וקיבלה את תפקיד בת המלך קציעה. התפקיד כלל גם זמרה, וזיכה אותה בבקורות אוהדות, שלא הקלו עליה את החיים מאחורי הקלעים עם חלק מוותיקי הלהקה. בתקופות שונות היא שחקה ב'הבימה, בין היתר, ב 'במדאה', 'הדיבוק', 'מראה מעל הגשר', 'הביצה', 'סנונית בחוף מיומבה' (בתפקיד נערה אפריקאית, שגם רקדה ושרה), ו'שחור על גבי לבן' (בתפקיד עכברה אפורה העובדת אצל עכברים לבנים). כעבור שלוש שנים של הופעות בתיאטרון היא פוטרה ממנו (יחד עם גילה אלמגור), כדי למנוע ממנה קבלת קביעות. מדיניות התיאטרון הייתה לפטר את השחקנים, ואחר כך לשכור אותם מחדש. עטרי לא מיהרה לחזור לאחר הפיטורים, וההפסד של 'הבימה' היה הרווח של עולם הבידור. כשחזרה ל'הבימה' ב'אופרה בגרוש'' בתפקיד שכלל זמרה, היא כבר שבה כשחקנית זמרת, שנשכרה מחוץ לשורות התיאטרון.

ב-1958 היא הצטרפה ללהקת 'בצל ירוק'. הלהקה הוקמה בשנה הקודמת על ידי יוצאי להקת הנח"ל, והכותבים עבורה היו מטובי עולם הבידור דאז. ביניהם היו דן בן אמוץ, דן אלמגור, חיים חפר, נעמי שמר, סשה ארגוב ומשה וילנסקי. הלהקה הייתה פופולרית, ואחדים משיריה היו להיטים כמו "הי טיריליי', 'ונצואלה', 'אדוני השופט' ו'ליפא העגלון'. הלהקה לא הייתה כלל לטעמו של המבקר הקפדן וחד הלשון, חיים גמזו, והוא כינה אותה בשם "בצל יבש". באותה תקופה היה פרסומה גדול דיו, כדי שנישואיה בפברואר 1959 יהיו נושא לחדשות בעיתונים. "יונה עטרי, שהתחתנה עם טייס 'אל על' אורי יפה, ויצאה עם בעלה לחופשת כלולות ללונדון, הספיקה שעתיים לאחר החופה להופיע בהצגת 'בצל ירוק'. כאשר שאלו אותה מה התכונה השלילית ביותר שלה? השיבה: גאווה, וכשחזרו ושאלו: והתכונה החיובית ביותר? אמרה: גאווה" (דבר, 6 במרץ, 1959). בנם אורן נולד ב-1963, ובתם דנה - ב-1968.

ב-1958 כתבו דן בן אמוץ וחיים חפר תכנית חדשה, מופע בשם - 'תל אביב הקטנה' ויונה עטרי נקראה להשתתף בו. מאותו זמן ואילך דרך כוכבה של עטרי כשחקנית וזמרת בצמרת עולם הבידור בישראל.