אבודים בכוכבים

בְּטֶרֶם בְּרֹא אֱלֹהִים עוֹלָם, הֶחְזִיק בְּכַפּוֹ כּוֹכָבִים כֻּלָּם וּכְמוֹ גַּרְגְּרֵי חוֹל פִּזֵּר אוֹתָם, נָפַל לוֹ כּוֹכָב מְבוֹדָד. אָז הַרוּחַ לַיְלָה מִיָּד רָדַף אֱלֹהִים אַחֲרֵי אוֹתוֹ כּוֹכָב וְהִכְרִיז וְהִבְטִיחַ לִשְׁמֹר עָלָיו שֶׁמֵּעַתָּה לֹא יֹאבַד. וּבְכֵן אָדָם לֹא יַשְׁגִּיחַ אִם עֲטוּפֵי עָנָן כּוֹכָבִים דּוֹהִים כָּל עוֹד עֲלֵיהֶם יַשְׁגִּיחַ אֱלֹהִים, אֶת עֵינוֹ עַל הַכֹּל יָשִׂים. אֲבָל חַיִּים כְּבָר רָאִיתִי דַּי שֶׁהִלְבִּין רֹאשִׁי וְלָקוּ עֵינַי וְנִדְמֶה לִפְעָמִים כִּי נָסוֹג אֲדֹנַי וּמָה שֶׁהִבְטִיחַ לָנוּ לֹא יְקַיֵּם, אֲבוּדִים אָנוּ בַּכּוֹכָבִים, כָּל אָדָם הוּא גֵּץ, לַיְלָה בֵּין גִּצִּים, אֲבוּדִים פֹּה בַּכּוֹכָבִים אֲבוּדִים פֹּה בַּכּוֹכָבִים!בטרם ברוא אלוהים עולם, החזיק בכפו כוכבים כולם וכמו גרגרי חול פיזר אותם, נפל לו כוכב מבודד. אז הרוח לילה מיד רדף אלוהים אחרי אותו כוכב והכריז והבטיח לשמור עליו שמעתה לא יאבד. ובכן אדם לא ישגיח אם עטופי ענן כוכבים דוהים כל עוד עליהם ישגיח אלוהים, את עינו על הכול ישים. אבל חיים כבר ראיתי די שהלבין ראשי ולקו עיני ונדמה לפעמים כי נסוג אדוני ומה שהבטיח לנו לא יקיים, אבודים אנו בכוכבים, כל אדם הוא גץ, לילה בין גיצים, אבודים פה בכוכבים אבודים פה בכוכבים!