שיר האל"ף-בי"ת

אָל"ף בֵּי"ת, בֵּי"ת וּבֵי"ת הַמּוֹרֶה מְלַמֵּד כָּעֵת לֶקַח טוֹב, שְׁמַע הַשְׂכֵּל גִּימֶ"ל דָּלֶ"ת, הֵ"א גַּם וָ"ו עַל הָעֵז שׁוֹבָב רָכַב אַךְ מִיָּד קָפַץ עָלָיו זַי"ן חֵי"ת, טֵי"ת גַּם יוּ"ד לֹא לָמַד הוּא בְּיִחוּד רָץ בָּרְחוֹב אַחַר הַגְּדוּד כַּ"ף וְכַ"ף, לָמֶ"ד מֵ"ם אֶת הַכְּסִיל חִפְּשָׂה הָאֵם וְלֹא מְצָאַתְהוּ כָּל הַיּוֹם נוּ"ן וְנוּ"ן, סָמֶ"ךְ עַיִ"ן הַכְּסִיל לֹא שָׁב עֲדַיִן וְהָאֵם בּוֹכָה בַּבַּיִת פֵּ"ה וּפֵ"ה, צָדִ"י קוּ"ף אוֹי וַאֲבוֹי לְאוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁעָלָיו הַשּׁוֹט יָעוּף רֵי"שׁ שִׁי"ן שִׂי"ן, תַּ"ו וְתַ"ו הַכְּסִיל הַבַּיְתָה שָׁב וְאוֹתוֹ הִכָּה הָאָבאלף בית בית ובית המורה מלמד כעת לקח טוב שמע השכל גימל דלת הא גם וו על העז שובב רכב אך מיד קפץ עליו זין חית טית גם יוד לא למד הוא בייחוד רץ ברחוב אחר הגדוד כף וכף למד מם את הכסיל חיפשה האם ולא מצאתהו כל היום נון ונון סמך עיין הכסיל לא שב עדיין והאם בוכה בבית פה ופה צדי קוף אוי ואבוי לאותו הגוף שעליו השוט יעוף ריש שין שין תו ותו הכסיל הביתה שב ואותו הכה האב