ביצוע:
ותיקי "המחנות-העולים"
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 11.8.1990 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. |
פרטים נוספים
חבורת רננים
ניצוח: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 10.7.1966
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
ותיקי הגבעטרון
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 30.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסגרת: מפגש ותיקי הגבעטרון ה'
ביצוע:
עזרא כדורי
שנת הקלטה: 28.5.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:07:57).
ביצוע:
רותי זסלבסקי
שנת הקלטה: 25.12.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:21:27).
ביצוע:
אלי סט
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע:
אמנון בקר
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע:
אורי לוי
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע:
עמוס ברץ, עליזה נול, יונה שפירא
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:05:22).
מקליטות: דריה ישראלי ורחל דויטש, במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה באוניברסיטת בר אילן
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדןשרה פרידלנד בן ארזה, חוקרת הניגונים החסידיים:
זהו – בשינויים קטנטנים – ניגון של חסידות מודז'יץ.
בתחקיר שערכתי שמעתי מהעומד בראש המכון לתיעוד ולשימור ניגוני מודז'יץ, ר' דוד זעירא, כי את הניגון חיבר האדמו"ר השני לבית מודז'יץ, ר' שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ, באחד מביקוריו בארץ, כאשר ראה את בניית נמל תל אביב. הוא העיר כי דנדוני הפעמונים מצווארי הגמלים היוו מקור ההשראה לפתיחת הניגון.
עם זאת, בתקליטור א' של 'מודז'יץ ח"י' מופיע הניגון ברצועה 11 כניגונו של אחד מ"בעלי המנגנים" של חסידות מודז'יץ שנספה בשואה, ר' יידל קויפמן אידלסון הי"ד.
מוסיף חוקר הזמר החסידי, יעקב מזור (11.12.2014):
המקורות שלי מאשרים כי ר' שאול ידידיה הוא המלחין. אך לפיהם הוא חיבר אותו בדרכו לחתונת בתו צפורה (ראו היידו-מזור, 101 ניגוני ריקוד חסידיים, עמ' 88, מס' 96) מאידך, כאשר ישנם מקורות עם סיפורי רקע סותרים קיימות האפשרויות הבאות: אפשרות ראשונה שהאדמו"ר הוא המלחין אך צריך לברר (במקרה זה במשפחת האדמו"ר) מה הגרסה המקובלת לגבי נסיבות החיבור; אפשרות שנייה: העובדה שיש שני סיפורים שונים לנסיבות החיבור ומקור שלישי מעיד על מחבר אחר – במקרה זה אחד מחסידי מודז'יץ – מעלה את האפשרות כי הניגון אמנם חובר ע"י החסיד אך מתוך הנטייה החסידית (המוכרת לחוקרי המוסיקה החסידית) לייחס ניגונים מפורסמים דווקא לאדמו"רים, נוצרו שתי גרסאות שונות באשר לנסיבות.
הניגון זכה לתפוצה רחבה ביותר בקרב חסידי שושלות שונות. בספרם של היידו-מזור (ר' הפניה לעיל) נרשם הניגון מפיו של חסיד קרלין אשר אחרי חתונתו (לפני קום המדינה) הצטרף לקהילה של חסידים שראשיה נחשבו לחסידי צאנז. חשוב לציין שהגרסה שבפיו שונה במקצת מזו הידועה בציבור. מקצבו של מוטיב הפתיחה שונה ועוד יותר שינויים חלו בקטע השלישי של הניגון המצטיין במבנה הקלאסי א-ב-ג-ב.
אשר לתפוצתו כ"שיר ישראלי": יש להוסיף כי זכה לתפוצה רחבה מאוד בקיבוצים ובתנועות הנוער ונראה שגם חלוצים שרוהו בימי העליה השלישית, שכן היה שגור בפי הסופר יהודה יערי. בתנועת הנוער "המחנות העולים" הניגון היה בין "השירים החסידיים" הקבועים ששרו ב"קבלת השבת", לאמור בפעולות יום שישי בערב (על-פי הקלטה מספר Y 5752 בארכיון הצליל הלאומי, פריט 27, תזמון: 00:35:15)
אלי סט מעיד:
את הניגון היו שרים בגבת כאשר הרצפלד היה בא לבקר והוביל את השירה. בשירונים הייתה בעיה איך לקרוא לשיר: באחד קראו לו "נָרָרָם" ובאחר "טָרָרָם".
מספר אורי לוי:
זהו ניגון חסידי שהולך יחד עם זיכרון חזק של קבלת שבת בגן הילדים עם לאה אפרת הגננת (קיבוץ עין כרמל).
חידושים מאוחרים לניגון:
- שיר איטלקי שהותאם ללחן בביצוע איווה דזניקי
- ביצוע ג'אזי מאת סטו הכהן ורימונה פרנסיס
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
