התקווה

אִם גַּם קֹר קִפָּאוֹן יָפִיץ הַחֹרֶף אַךְ שֶׁלֶג, אַךְ קֶרַח לָנוּ מִסָּבִיב הֵרָגַע נָא לִבִּי! עוֹד יַפְנֶה עֹרֶף עוֹד יָבוֹא יוֹם כִּי יוֹפִיעַ הָאָבִיב אִם גַּם יִתְלַכְּדוּ יַחְדָיו עַל שָׁמַיִם מוּל אוֹר שֶׁמֶשׁ אַלְפֵי עֲבֵי עֲרָפֶל אַל תִּפְחַד לִבִּי! עוֹד יִשְׁלַח קַרְנַיִם עַל שָׁרוֹן, עַל כַּרְמֶל, בָּהַר וּבַשָּׁפֵל סָעֲרוּ סַעֲרוֹת חֹרֶף רָעֲשׁוּ בְּכֹחַ מִשְּׁאוֹנְכֶם לֹא אֵחַת לֹא אֶפְחַד פַּחַד הֵן עוֹד יָבוֹא יוֹם עֵת אֶקְרָא שָׂמֹחַ בָּא בָּא הָאָבִיב עִם כָּל עֹנֶג יַחַד אָז תִּתְעוֹרֵר אֶרֶץ בַּעֲדִי עֲדָיִים וּצְעִיף כָּל צֶבַע יָלִיט הוֹד פָּנֶיהָ אָז תִּצְחַק מוּל טֹהַר שֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם אָז תָּשִׂישׂ, תָּחֹג יוֹם חַג כְּלוּלוֹתֶיהָ זֵר פְּרָחִים יִפְרַח בְּשֵׂעַר תַּלְתַּלֶּיהָ וִירַק נִצָּנִים - הֶאָח מַה נָּעֲמוּ פַּלְגֵי זֹהַר יָפִיצוּ כִּלְיוֹתֶיהָ דֶּמַע גִּיל הֵמָּה מִלְּבָבָהּ יִזְרֹמוּ לָכֵן, בֶּן אָדָם, הִשָּׁקֵט, הֵרָגַע מִקֹּר וָסַעַר אַל יִפֹּל לִבֶּךָ עֹז חִצֵּי חֹרֶף הֵן רַק עֲדֵי רֶגַע יוֹם גָּדוֹל, יוֹם אָבִיב, הוּכַן עֲדֶיךָ וּבְעֵת חֵץ הַיָּגוֹן יַדְאִיב נַפְשְׁךָ, פִּגְעֵי הַתֹּפֶת תִּרְאֶה מִסָּבִיב, אַל תֹּאמַר נוֹאָש, כִּי אַמֵּץ כֹּחֲךָ, עוֹד יָבוֹא יוֹם כִּי יוֹפִיעַ הָאָבִיב.אם גם קור קיפאון יפיץ החורף אך שלג, אך קרח לנו מסביב הירגע נא לבי! עוד יפנה עורף עוד יבוא יום כי יופיע האביב אם גם יתלכדו יחדיו על שמיים מול אור שמש אלפי עבי ערפל אל תפחד לבי! עוד ישלח קרניים על שרון, על כרמל, בהר ובשפל סערו סערות חורף רעשו בכוח משאונכם לא אחת לא אפחד פחד הן עוד יבוא יום עת אקרא שמח בא בא האביב עם כל עונג יחד אז תתעורר ארץ בעדי עדיים וצעיף כל צבע יליט הוד פניה אז תצחק מול טוהר שמש צהריים אז תשיש, תחוג יום חג כלולותיה זר פרחים יפרח בשער תלתליה וירק ניצנים - האח מה נעמו פלגי זוהר יפיצו כליותיה דמע גיל המה מלבבה יזרומו לכן, בן אדם, הישקט, הירגע מקור וסער אל ייפול לבך עוז חיצי חורף הן רק עדי רגע יום גדול, יום אביב, הוכן עדיך ובעת חץ היגון ידאיב נפשך, פגעי התופת תראה מסביב, אל תאמר נואש, כי אמץ כוחך, עוד יבוא יום כי יופיע האביב.