זאת ארצי

זֹאת אַרְצִי הַקְּטַנָּה לֹא תֵּדַע דִּמְדּוּמִים יֵשׁ בָּהּ לַיְלָה וְיוֹם וְרַק לַיְלָה וְיוֹם גַּם חַיַּי הַקְּטַנִּים לֹא יֵדְעוּ דִּמְדּוּמִים יֵשׁ עָמָל וַחֲלוֹם, רַק עָמָל וַחֲלוֹם וְנִמְשַׁךְ הֶעָמָל כְּמִשְׁעוֹל לְאֵין סוֹף וְעוֹמֵד הַחֲלוֹם כְּשֵׁן-סֶלַע עַל חוֹף אַךְ הַלֵּב לִפְעָמִים הוּא כּוֹאֵב וּבוֹכֶה לִשְׁעַת דִּמְדּוּמִיםזאת ארצי הקטנה לא תדע דמדומים יש בה לילה ויום ורק לילה ויום גם חיי הקטנים לא ידעו דמדומים יש עמל וחלום, רק עמל וחלום ונמשך העמל כמשעול לאין סוף ועומד החלום כשן-סלע על חוף אך הלב לפעמים הוא כואב ובוכה לשעת דמדומים