בְּאַרְצֵנוּ בְּאַרְצֵנוּ מְסַפְּרִים וְשָׂחִים אַגָּדוֹת וְנִפְלָאוֹת עַל הַכֹּל מִכֹּל כֹּל תַּקְצִיבִים תַּקְצִיבִים כֻּלָּם דּוֹרְשִׁים מְבַקְּשִׁים לַתַּעֲשִׂיָּה חַקְלָאוּת זֶה לַבַּיִת לַחֲנוּת אֲנַחְנוּ בּוֹנִים אֶרֶץ וְאֻמָּה אָנוּ גִבּוֹרִים וְלָנוּ הַתְּקוּמָה עַל פְּקִידִים וּפְקִידוֹת מְסַפְּרִים מַעֲשִׂיּוֹת עַל מַשְׁבֵּר וְעַל מַשְׁבֵּר מַרְבִּים גַּם לְדַבֵּר תַּעֲשִׂיָּה וּמִסְחָר לָהּ אֵין זֶכֶר מִכְּבָר וְגָזוֹז וּבָרָד הוֹי הַמְּחִיר כר (אולי כֹּה?) יָרַד אֲנַחְנוּ בּוֹנִים... מִתְיַשְּׁבִים חַקְלָאִים לַעֲשָׂרוֹת וּלְמֵאוֹת וִירָקוֹת וּבֵיצִים עֲרָבִים מוֹכְרִים מוֹכְרִים יְהוּדִיּוֹת יְהוּדִים אָצִים רָצִים טַאַל הוֹן, יפִי, מַפִישׁ בֵּיצִים טְרִיּוֹת, פְרִישֶׁע פִישׁ. מִסְעָדוֹת יֵשׁ לָרֹב בְּכֻלָּן מִכָּל טוֹב אַךְ הַכֶּסֶף אָזַל וְהַמַּשְׁבֵּר הַכֹּל אָכַל. עֲלִיָּה עֲלִיָּה בָּרַכֶּבֶת אֳנִיָּה זֶה הָיָה, זֶה הָיָה בֶּעָבָר, בֶּעָבָר. וְעַכְשָׁיו, וְעַכְשָׁיו יוֹצֵא בֵּן, יוֹצֵא סָב תֵּרוּצִים יֵשׁ לָרֹב הֵן בָּאָרֶץ לֹא טוֹב. מִי לִלְמֹד מִי לַעֲבֹד מִי לְנַגֵּן וּמִי לִרְקֹד אָנָּא פַּסְפּוֹרְט תְּנוּ מַהֵר אֳנִיָּה עוֹד נְאַחֵר. אָנוּ מְלֵאִים מֵהָאָרֶץ הַבְּרוּכָה שׂוֹנְאֵינוּ צוֹהֲלִים לָהֶם הַהַצְלָחָהבארצנו בארצנו מספרים ושחים אגדות ונפלאות על הכול מכל כל תקציבים תקציבים כולם דורשים מבקשים לתעשײה חקלאות זה לבית לחנות אנחנו בונים ארץ ואומה אנו גיבורים ולנו התקומה על פקידים ופקידות מספרים מעשיות על משבר ועל משבר מרבים גם לדבר תעשײה ומסחר לה אין זכר מכבר וגזוז וברד הוי המחיר כר ירד אנחנו בונים... מתײשבים חקלאים לעשרות ולמאות וירקות וביצים ערבים מוכרים מוכרים יהודיות יהודים אצים רצים טַאַל הוֹן, יפִי, מַפִישׁ ביצים טריות, פרישע פיש. מסעדות יש לרוב בכולן מכל טוב אך הכסף אזל והמשבר הכול אכל. עלײה עלײה ברכבת אנײה זה היה, זה היה בעבר, בעבר. ועכשיו, ועכשיו יוצא בן, יוצא סב תירוצים יש לרוב הן בארץ לא טוב. מי ללמוד מי לעבוד מי לנגן ומי לרקוד אנא פספורט תנו מהר אנײה עוד נאחר. אנו מלאים מהארץ הברוכה שונאינו צוהלים להם ההצלחה