יש חולות בתל אביב

בְּתֵל-אָבִיב הָעִיר הַיָּפָה שִׁעֲמוּם, הוֹי רַבּוֹתַי, לְעֻמַּת זֹאת בִּרְכַּת אֲדוֹנַי בַּחוֹלוֹת עַד בְּלִי דַּי כָּל יֶלֶד יַלְדָּה אַף תִּינוֹק חֲלֵב אִמּוֹ יִנוֹק... וְעַד שֶׁ... הָא! הָא! הָא! יֵשׁ חוֹלוֹת בְּתֵל-אָבִיב. בְּלֵילוֹת עֲרָפֶל, לֵילוֹת יָרֵחַ קַיִץ, חֹרֶף, אָבִיב מְטַיְּלוֹת הַצְּעִירוֹת בִּשְׂמָלוֹת קַלּוֹת עַל חוֹלוֹת תֵּל-אָבִיב לְמָחֳרָת הִיא חוֹלָה, הִיא מִשְׁתַּעֶלֶת פְּלוֹנִי קִבֵּל שַׁחֶפֶת מִפְּנֵי מִפְּנֵי... הָא! הָא!... בָּרְחוֹבוֹת חַשְׁמַל, בַּבּוּלְבָרִים חַשְׁמַל צוֹהֵל מִשְׂרַד הָרַבָּנוּת חוֹשְׁבִים הַתְּמִימִים, כִּי נְשִׁיקוֹת מִזְמוּזִים הַכֹּל הוֹלֵךְ קַפּוּט לֹא יוֹדְעִים הֵם הַמִּסְכֵּנִים כִּי זוּגוֹת הַצְּעִירִים שָׁרִים... בָּרוּךְ הַשֵּׁם... הָא! הָא!... לְאָן תֵּלְכִי? - לָהּ הוּא שָׁאַל בָּרְאִינוֹעַ הֵן כְּבָר הָיִית לַקָּזִינוֹ לְלוֹרֶנְץ מַפִישׁ מַסַרִי בַּחֲצִי גְּרוּשׁ כּוֹס כְּבָר שָׁתִית לְחָיַיִךְ בּוֹעֲרוֹת, עֵינַיִךְ מַבְרִיקוֹת כֻּלֵּךְ צְמֵאָה לִנְשִׁיקוֹת... עוֹנָה לוֹ הִיא... הָא! הָא!... אֶת רָחֵל לַשּׁוּק אִמָּא שָׁלְחָה רִבְקָה לְשִׁעוּרֵי עֶרֶב הָלְכָה הִגִּיעַ חֲצוֹת, הַבַּיְתָה לֹא שָׁבָה רָחֵל אַף לֹא רִבְקָה יָצְאוּ הָהוֹרִים בָּרְחוֹב בִּצְעָקָה אוּלַי רְאִיתֶם אוֹתָם? עָנוּ, עָנוּ... הָא! הָא!... לְמָחֳרָת עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר שָׁבָה רִבְקָה חִוֶּרֶת כֻּלָּה הִרְגִּישָׁה הָאֵם, שָׁאֲלָה אוֹתָהּ הֵיכָן הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלָּהּ הִתְפַּרְצָה בִּבְכִי: לֹא אֵדַע בְּחַיַּי גָּנְבוּ אוֹתָם בְּוַדַּאי... לֹא יָדְעָה הָאֵם... הָא! הָא!... לְמָחֳרָת הִגִּישׁוּ לַמִּשְׁטָרָה רַפּוֹרְט מָלֵא הָהוֹרִים אֶת גַּנַּב הַמִּכְנָסַיִם שָׁלְחוּ לְחַפֵּשׂ קְבוּצוֹת רַבּוֹת שֶׁל שׁוֹטְרִים אוֹתָם הַמְּפַקֵּד לִמְצוֹא הִצְלִיחַ וְלָהוֹרִים שָׁלַח שָׁלִיחַ... מָצְאוּ, מָצְאוּ... הָא! הָא!... מַעֲשֶׂה בְּאָמֵרִיקָאִי בְּלוֹפֶר עָשִׁיר שֶׁבָּא לְבַקֵּר אֶת תֵּל-אָבִיב אַחַר חָדְשַׁיִם שְׁלוֹשָׁה הִרְגִּישׁ פִּתְאוֹם שֶׁבֶּטֶן בִּתּוֹ הָא הָא, הָא הָא רָץ הַמִּסְכֵּן אֶל הָרוֹפְאָה וְשָׁאַל אוּלַי זוֹ הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה עָנְתָה לוֹ הִיא... הָא! הָא!... מַשְׁבֵּר בָּאָרֶץ, אֵין עֲבוֹדָה לְאָמֶרִיקָה אוֹסְטְרַלְיָה בּוֹרְחִים הַיּוֹם נִחְיֶה, מָָחָר נָמוּת וְאָנוּ נִשְׁאָרִים. נָרִים הַכּוֹס הֵידָד! הֵידָד! הַדָּם בַּלֵּב יִרְתַּח אַל נִשְׁכַּח, אַל נִשְׁכַּח... הָ, הָ, הָ, הָ, שֶׁיֵּשׁ חוֹלוֹת בְּתֵל-אָבִיב...בתל אביב העיר היפה שעמום הוי רבותיי לעומת זאת ברכת אדוניי בחולות עד בלי די כל ילד ילדה אף תינוק חלב אימו יינוק ועד ש הא הא הא יש חולות בתל-אביב בלילות ערפל לילות ירח קיץ חורף אביב מטיילות הצעירות בשמלות קלות על חולות תל אביב למחרת היא חולה היא משתעלת פלוני קיבל שחפת מפני מפני הא הא ברחובות חשמל בבולברים חשמל צוהל משרד הרבנות חושבים התמימים כי נשיקות מזמוזים הכול הולך קפוט לא יודעים הם המסכנים כי זוגות הצעירים שרים ברוך השם הא הא לאן תלכי לה הוא שאל בראי-נוע הן כבר היית לקזינו ללורץ מפיש מסארי בחצי גרוש כוס כבר שתית לחייך בוערות עינייך מבריקות כולך צמאה לנשיקות עונה לו היא הא הא את רחל לשוק אמא שלחה רבקה לשיעורי ערב הלכה הגיע חצות הביתה לא שבה רחל אף לא רבקה יצאו ההורים ברחוב בצעקה אולי ראיתם אותם ענו ענו הא הא למחרת עם עלות השחר שבה רבקה חיוורת כולה הרגישה האם שאלה אותה היכן המכנסיים שלה התפרצה בבכי לא אדע בחיי גנבו אותם בוודאי לא ידעה האם הא הא למחרת הגישו למשטרה רפורט מלא ההורים את גנב המכנסיים שלחו לחפש קבוצות רבות של שוטרים אותם המפקד למצוא הצליח ולהורים שלח שליח מצאו מצאו הא הא מעשה באמריקאי בלופר עשיר שבא לבקר את תל אביב אחר חודשיים שלושה הרגיש פתאום שבטן בתו הא הא הא הא רץ המסכן אל הרופאה ושאל אולי זו הרוח הקדושה ענתה לו היא הא הא משבר בארץ אין עבודה לאמריקה אוסטרליה בורחים היום נחיה, מחר נמות ואנו נשארים נרים הכוס הידד הידד הדם בלב ירתח אל נשכח אל נשכח הה הה הה הה שיש חולות בתל-אביב