הַחִטָּה צוֹמַחַת כָּאן
זֹאת יֵדַע כָּל יֶלֶד
וּמִכָּאן לָקְחוּ דָּגָן
אֶל קַצְוֵי הַחֶלֶד
מִשְׂתָּרַעַת לְאֵינְסוֹף
קַרְקַע מְעֻבֶּדֶת
הַחִטָּה תִּצְמַח לָרֹב
עַל אַדְמַת מוֹלֶדֶת
חָרוּב רִמּוֹן וָזַיִת
הֵם פְּרִי אַרְצֵנוּ
כָּל שַׁעַל אֲדָמָה
עֲבוֹדַת כָּפֵּינוּ
מַעְיָן בֵּין הֶהָרִים
מְפַַכֶּה בְּלִי הֶרֶף
מְחַלֵּל חָלִיל רוֹעִים
שִׁיר בִּדְמִי הָעֶרֶב
קְטַנָּה אַרְצִי מְאֹד
קְטַנָּה כַּזַּיִת
אַךְ מְאֹד אֶרְצֶה לִבְנוֹת
בָּהּ מוֹלֶדֶת בַּיִת
חָרוּב...החיטה צומחת כאן
זאת ידע כל ילד
ומכאן לקחו דגן
אל קצווי החלד
משתרעת לאינסוף
קרקע מעובדת
החיטה תצמח לרוב
על אדמת מולדת
חרוב רימון וזית
הם פרי ארצנו
כל שעל אדמה
עבודת כפינו
מעיין בין ההרים
מבכה בלי הרף
מחלל חליל רועים
שיר בדמי הערב
קטנה ארצי מאוד
קטנה כזית
אך מאוד ארצה לבנות
בה מולדת בית
חרוב...
מילים: עמנואל לין (לינקובסקי)
לחן: בנימין עומר (חתולי) כתיבה: 1940
|
דינה כספי  |
על השיר
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 26.10.2024 04:17:34
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם