מתי יבוא המשיח
העתקת מילות השיר

מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ מָתַי נִהְיֶה, נִהְיֶה לָעָם? בְּעַד עַמֵּנוּ רַק יָבוֹא, יָבוֹא, יָבוֹא, בְּעַד עַמֵּנוּ רַק יָבוֹא, יָבוֹא, יָבוֹא, בְּעַד עַמֵּנוּ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, בִּנְיָן אַרְצֵנוּ.מתי יבוא המשיח מתי יבוא המשיח מתי נהיה, נהיה לעם? בעד עמנו רק יבוא, יבוא, יבוא, בעד עמנו רק יבוא, יבוא, יבוא, בעד עמנו יבוא המשיח, בנין ארצנו.
מילים: לא ידוע
לחן: עממי חסידי

מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ
מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ
מָתַי נִהְיֶה, נִהְיֶה לָעָם?
בְּעַד עַמֵּנוּ רַק יָבוֹא, יָבוֹא, יָבוֹא,
בְּעַד עַמֵּנוּ רַק יָבוֹא, יָבוֹא, יָבוֹא,
בְּעַד עַמֵּנוּ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ,
בִּנְיָן אַרְצֵנוּ.
מתי יבוא המשיח
מתי יבוא המשיח
מתי נהיה, נהיה לעם?
בעד עמנו רק יבוא, יבוא, יבוא,
בעד עמנו רק יבוא, יבוא, יבוא,
בעד עמנו יבוא המשיח,
בנין ארצנו.




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

הגבעטרון 
עיבוד: נחום היימן
שנת הקלטה: 1965
מקור: התקליט "מלא כוס יין אדום"

בעטיפת התקליט המקורי (1965) כונה השיר "ניגון חסידי", וכשיצא מאוחר יותר בתקליטור "שירי ראשית הדרך" (1991) בעריכת נחום היימן קיבל את הכינוי "ניגון הבעל שם טוב", אולם לא ברור מה הסימוכין לכינוי זה.

נכלל בתקליטור: הגבעטרון: שירי ראשית הדרך

על השיר

הלחן הוא לחן חסידי ידוע שזומר בעיקר בלי מילים. מפרט חוקר הניגונים החסידיים יעקב מזור:

לניגון תפוצה רבה בשושלות שונות: בספר הניגונים של חב"ד בעריכת זלמנוב זהו ניגון רע"ד; אברהם צבי אידלזון ב"אוצר נגינות ישראל" תיעד אותו כ"ניגון ממקארוב" (ראו תווים בסוף דף זה); הניגון מוכר גם בשושלות קרלין, קוסון ההונגרית ובקרב באי בתי כנסת בירושלים. נכלל כניגון מס' 74 בספרם של אנדרה היידו ויעקב מזור "אוצר החסידות" (נדפס לראשונה בשנת 1974). הוא מוכר גם לכליזמרים בארה"ב לפחות משנת 1927 בביצוע ה"בויבעריקע קאפליע".

הניגון מצוי בגרסאות רבות ושונות, בשני קטעים עם מבנה א-סימטרי מובהק, והבדלי הגרסאות ניכרים גם במבנה הניגון (דו חלקי בפי רבים, אך תלת חלקי באחד משני נוסחים שתיעד של משה ברגובסקי (בכתב יד שטרם פורסם) עם קטע מקדים לשני הקטעים, ואצל זלמנוב במבנה מורכב A-B-B1-A), ולבסוף אימוצו ע"י חוגים דתיים-לאומיים (בני עקיבא ועוד) בהתאמה ל"לכה דודי" תוך אימוץ המבנה הסימטרי הדו-קטעי והסיום בסולם מינורי (לעומת מודוס "פריגיש").

הניגון נדפס גם במקורות ציוניים: בקובץ "משירי העלייה השנייה" (ניגון מס' 6), בקובץ "שלושים שירים וניגונים" עמ' 34, וכן בשירון "דורות זינגען" שם נדפס כניגון מס' 7. אצל פסטרנק, Songs of the Hassidim, כרך 1, עמ' 151, נדפס תחת השם "ניגון חתונה", ובשירון הדו-לשוני "זינגען מיר" נדפס תחת השם "א ריקודעלע"; יהויכין סטוצ'בסקי רשם גרסה מפי הרב ברוך דוד טברסקי (חוברת ניגונים חסידיים, עמ' 75).

נוסח הלחן שהותאם למילים כולל סינקופה, וגם לו יש שני וריאנטים - הנוסח ששר מיכה נצר מתחיל אחרי תחילת התיבה ותואם נוסח בתווים בעיבוד מקס הלפמן. נוסח הלחן שנדפס ב"שירי ארץ ישראל" מתחיל מייד בתחילת התיבה.

ביצועים נוספים:

יוסף גרמיין (Josef Germaine)

טקסטים נוספים באותו לחן:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מילים ותווים  

מקור: "שירי עמי (Songs of my People)", Anshe Emet Synagoogue, 1938, עמוד 225




תווים  

מקור: "אוצר נגינות ישראל כרך 10: ניגונים חסידיים", Friedrich Hofmeister, Leipzig, 1932, עמוד 14-15







עדכון אחרון: 19.08.2024 18:53:29


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: