הקונציון

הִנְנִי אֲנִי בָּחוּר שָׂמֵחַ קְצָת שׁוֹבָב אַךְ לֹא נוֹרָא וּלְהַכְעִיס אֲנִי צוֹוֵחַ קָמָץ אָלֶ"ף אֵינוֹ 'אָ'. קָמָץ אָלֶ"ף כְּלָל לֹא 'אָ' הוּא; פַּתַּח בֵּי"ת אֵינֶנּוּ 'בַּ'. הַגְּדוֹלִים דְּבָרַי שָׁמָעוּ וְאָמְרוּ: חֻצְפָּה רַבָּה! הַגְּדוֹלִים הָהֵם כָּל פַּעַם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ הַקְּטַנִּים מְדַבְּרִים דְּבָרִים שֶׁל טַעַם יִלְעֲגוּ: פַּטְפְּטַנִּים! אַךְ בַּרְנָשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּצַלַּחַת הַקָּדְקֹד הוּא אוֹהֵב מְאֹד לִשְׁמֹעַ פִּטְפּוּטָם שֶׁל תִּינוֹקוֹת רְאוּ הֵיטֵב אֵיךְ אֲצַיֵּרָה דְּמוּת פַּרְצוּף לְפִי דִּקְדּוּק קַו אֶל קַו וּשְׁוָא לְצֵירֶה חֹלֶם גֹּלֶם בְּדִיּוּק! חִירִיק-חִירִיק, וָו פָּתוּחַ מֵירְכָאוֹת וְסִיר נָפוּחַ סָמֶ"ךְ סָמֶ"ךְ וָו כָּפוּף וַהֲרֵי לָכֶם פַּרְצוּף!הרי אני בחור שמח קצת שובב אך לא נורא ולהכעיס אני צווח קמץ אלף אינו א קמץ אלף כלל לא א הוא פתח בית איננו ב הגדולים דברי שמעו ואמרו חוצפה רבה הגדולים ההם כל פעם כשאנחנו הקטנים מדברים דברים של טעם ילעגו פטפטנים ראו היטב אך אציירה דמות פרצוף לפי דקדוק קו אל קו ושווא לצירה חולם גולם בדיוק חיריק חיריק וו פתוח מירכאות וסיר נפוח סמך סמך וו כפוף והרי לכם פרצוף

רישום הקצב בגבולות בין חלקי השיר חורג מהרישום בשירון, ולהבנתנו משקף טוב יותר את כוונת הרישום המקורי.

מבוסס על: "דניאל סמבורסקי - אדמה ושמי שמים", הספריה למוסיקה ע"ש נסימוב, 1986, עמוד 46

 הטקסט המקורי כפי שנדפס ב"דבר - מוסף לילדים"