תקוות ישראל

הנוסח העברי נדפס ב"ספר השירים" בעריכת אידלזון קובץ חדש (תרפ"ב 1922) ואף הוקלט בפיו בליווי מקהלת גברים. עדות לכך שנקלט והושר באופן עממי היא הכללתו בפנקס השירים הפרטי של עליזה פרידלנד (נפתח 1919).

אידלזון כלל גם נוסח מעורב עברי-יידי (התחלה עברית והמשך יידי) בכרך 9 של האנתולוגיה "אוצר נגינות ישראל" (שיר 465, עמ' 132 - 133 במפתח 171 בקובץ הסרוק, וראו תווים להלן בדף הנוכחי). האסמכתא לשיר שם היא ב"ספר השירים" של אידלזון עצמו, אך נוסח המילים ב"אוצר נגינות ישראל" הוא דו-לשוני עברי-יידי וזהו אכן המקור.

מוסיף אליעזר ניבורסקי:

גרסה של הטקסט נדפסה כבר בשנת 1901 באוסף של גינזבורג ומארק "יידישע פאלקסלידער אין רוסלאנד". נוסח אחר נדפס בספר "ביים קוואל" בשנת 1923. יש הקלטה היסטורית [בלחן אחר. זמרשת] משנת 1913 (ראו העתק בספרייה הלאומית בתזמון 24:37; ההקלטה יצאה גם בתקליטור Treasure of Jewish culture in Ukraine). שלום עליכם במכתב ללווינסקי, ביאליק ורבניצקי מיום 20.3.1906 מצטט כמה מילים מהשיר ומרמז שרבניצקי אמור לזכור את הגרסה ששמעו [אולי ביחד] מפיה של "ממזל" קופּערשטיין [לא ברור אם בלחן, ואם כן באיזה לחן. זמרשת]. כמו כן, ברומן שלו „בלאָנדזשענדע שטערן“ (בפרק 32, שהודפס לראשונה ב-"די נײַע וועלט", 9.2.1910), מביא שלום עליכם את הטקסט בגרסה מיוחדת שמשלבת לא שתיים אלא שלוש שפות: אחרי הבדלה. רייזעלע הצעירה, שהתאהבה באיזה מישהו ועומדת לעזוב את הוריה, נזכרת שהיא נהגה לשיר את השיר הזה בשני קולות (שאלות ותשובות) יחד עם אבא שלה החזן, כמעט כל מוצאי שבת כשהוא היה במצב רוח טוב. השאלות הן ביידיש, והתשובות בערבוב של עברית ורוסית.

חלק מהטקסט, שכלול בכל הגרסאות, מושתת על הפיוט הקיים בנוסח אחר כ"יום גילה יבוא".