קיבוץ גלויות

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת יָצָא הָרוּחַ עַל פְּנֵי תְּכֵלֶת-יָם לָשׂוּחַ שָׂח הוּא, שָׁט הוּא עַל פְּנֵי דֳּכִי וּבְסַעַר עַז יִרְדֹּף צִי. רוּחַ פַּחַז מַה לְּךָ עַל כָּכָה? שׁוּר תְּכֵלֶת-יָם שָׁחֹר הָפָכָה לָמָּה זֶה תַּרְתִּיחַ גַּל עַל גַּל? אַךְ מְשַׂחֵק צִיִּי לִתְּהוֹם עַל. פַּחַז זֶה עֲנַנִי כֹּה וַיֹּאמֶר: אֶל חוֹף אֶרֶץ שָׁם שָׁקֵד וָתֹמֶר מֵאַרְצוֹת גּוֹלָה נִדָּחַי לְשָׁם אֲקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל הָעָם מארבע רוחות יצא הרוח על פני תכלת-ים לשוח שח הוא, שט הוא על פני דוכי ובסער עז ירדוף צי. רוח פחז מה לך על ככה? שור תכלת-ים שחור הפכה למה זה תרתיח גל על גל? אך משחק ציי לתהום על. פחז זה ענני כה ויואמר: אל חוף ארץ שם שקד ותומר מארצות גולה נידחי לשם אקבץ נדחי ישראל העם