זר סיגליות

שָׁם בַּחֹרְשָׁה עוֹמֵד סַפְסָל עַנְפֵי חָרוּב פְּרוּשִׂים מֵעַל וְשָׁם נָתַן לִי נַעֲרִי מַתְּנַת אוֹהֵב. זֵר סִגָּלִיּוֹת הֵבִיא לִי, כְּשֶׁנָּתַן אָמַר: "עֲנִי לִי – לָמָּה דַּוְקָא זֵר סִגָּלִיּוֹת?" "פֶּרַח כֹּה יָפֶה" – עָנִיתִי "כְּמוֹתוֹ עוֹד לֹא רָאִיתִי, אֵין יָפֶה כְּזֵר סִגָּלִיּוֹת!"שם בחורשה עומד ספסל ענפי חרוב פרושים מעל ושם נתן לי נערי מתנת אוהב. זר סיגליות הביא לי, כשנתן אמר: "עני לי – למה דווקא זר סיגליות?" "פרח כה יפה" – עניתי "כמותו עוד לא ראיתי, אין יפה כזר סיגליות!"