החגב והנמלה

חָגָב עַלִּיז שֶׁעָף וְרַן בַּקַּיִץ שָׁם בַּגַּן רָאָה כִּי בָּא כִּי בָּא הַסְּתָו כִּי תַּם אָכְלוֹ וַיְהִי רָעָב אֲהָהּ! לַשָּׁוְא יָתוּר יָעוּף כִּי אֵין לִמְצֹא יַתּוּשׁ אוֹ זְבוּב וַיֵּלֶך אָז אֶל הַנְּמָלָה שְׁכֶנְתּוֹ מֵאָז לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה הֲיִי נָא לִי עֶזְרָה בַּצַּר וּלְפִי אֹכֶל הַלְוִינִי בָּר וּבַקָּצִיר לָך כָּל הַחוֹב הָשֵׁב אָשִׁיב עִם נֶשֶׁךְ רֹב. וּמֶה, חָגָב, עָשִׂיתָ בְּעֵת הַקַּיץ? שְׁאַלַתְהוּ הַנְּמָלָה מִימֵי הַזָּמִיר אָז הִתְעַנַּגְתִּי כָּל הַיּוֹם שַׁרְתִּי, שִׂחַקְתִּי שִׂחַקְתִּי לִי בִּירַק הַכָּר שׁוֹרַרְתִּי שָׁם עַל פֶּרַח וְהוֹד אִם שַׁרְתַָּ אָז, אַחִי הַשָּׁר הוֹאִילָה צֵא עַתָּה וּרְקֹד. חגב עליז שעף ורן בקיץ שם בגן ראה כי בא כי בא הסתו כי תם אכלו ויהי רעב אהה! לשוא יתור יעוף כי אין למצוא יתוש או זבוב וילך אז אל הנמלה שכנתו מאז לשאול שאלה היי נא לי עזרה בצר ולפי אוכל הלויני בר ובקציר לך כל החוב השב אשיב עם נשך רוב. ומה, חגב, עשית בעת הקיץ? שאלתהו הנמלה מימי הזמיר אז התענגתי כל היום שרתי, שיחקתי שיחקתי לי בירק הכר שוררתי שם על פרח והוד אם שרת אז, אחי השר הואילה צא עתה ורקוד.