השחקים

הַשְּׁחָקִים כֹּה בְּהִירִים הַיָּמִים מַה צְּעִירִים עוֹלָם יָהּ רָוָה עֶדְנָה אוֹר וָגִיל, גִּיל וְאוֹר רוּחַ קַל זוֹלֵף מוֹר לֵב עוֹלָם שִׁכּוֹר חֶמְדָּה זִרְמֵי אֲוִיר, זִרְמֵי גִּיל צוֹהֵל גַּיְא, מַלְבִּין שְׁבִיל עוֹלָם יָהּ רָוָה עֶדְנָה רַעֲנָן עוֹמֵד בְּרוֹשׁ וְיָשָׁר גֵּו וּזְקוּף רֹאשׁ וְשוֹאֵף אֱלֵי עָל! מִמֶּרְחָק מוֹרִיק הַר עַל צַלְעוֹ שְׁבִיל צַר אַךְ שְׁבִיל זֶה פִּלְאִי הוּא זִין-זִין-זָן, זוֹג זָהָב צִלְצֵל שָׁם בַּמֶּרְחָב מַה הַקּוֹל, הוֹי, כְּטָמִיר הוּא!השחקים כה בהירים הימים מה צעירים עולם יה רוה עדנה אור וגיל, גיל ואור רוח קל זולף מור לב עולם שיכור חמדה זרמי אויר, זרמי גיל צוהל גיא, מלבין שביל עולם יה רוה עדנה רענן עומד ברוש וישר גו וזקוף רואש ושואף אלי על! ממרחק מוריק הר על צלעו שביל צר אך שביל זה פלאי הוא זין-זין-זן, זוג זהב צלצל שם במרחב מה הקול, הוי, כטמיר הוא!