במשלט

הַמִּשְׁלָט שָׁקֵט הַלַּיְלָה, כּוֹכָבִים כִּסּוּ רָקִיעַ, אֶת עֵינַי אֶשָּׂא לְמַעְלָה, מִשְׁאַלְתִּי דּוּמָם אַבִּיעַ: - כּוֹכָבִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם, נָא, הֱיוּ לִי לְעֵינַיִם, רְאוּ בֵּיתִי וְהוֹדִיעוּנִי שְׁלוֹם רַעֲיָתִי, נָא סַפְּרוּ לִי. הֲתִצְפֶּה גַּם הִיא אֲלֵיכֶם, תּוֹךְ תּוּגָה שֶׁל לֵיל הַסְּתָו? הֲתִזְכֹּר שִׁירִי - שִׁיר לֶכֶת, שַׁרְתִּי עִם צֵאתִי לַקְּרָב: - קָדִימָה הַגְּדוּדוֹנִים, נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ אֱמוּנִים. נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ אַרְצֵנוּ, מָרוֹם נִשָּׂא דִּגְלֵנוּ, קָדִימָה הַגְּדוּדוֹנִים. אֲרֻכָּה הִיא עוֹד הַדֶּרֶךְ, אַךְ שָׁקֵט הַלֵּב, בָּטוּחַ, עַד נַכֶּה אוֹיֵב עַל יֶרֶךְ, לֹא נִשְׁקֹט וְלֹא נָנוּחַ. אִם אֶחְיֶה, אַף אִם אֶפֹּלָה, לְאַרְצִי גְּמוּלָהּ אֶגְמֹלָה; זֹאת הַגִּידוּ לָהּ מִמֶּנִּי: אַל נָא תִּבְכֶּה שֶׁאֵינֶנִּי. אַךְ אִם אֶחְיֶה וְיוֹם אָשׁוּבָה, לְעֵת נַשִּׂיג הַנִּצָּחוֹן, אָז אֶל רַעֲיָתִי אָטוּסָה, עֵת נָשִׁירָה, שׁוּב בְּאוֹן: - קָדִימָה הַגְּדוּדוֹנִים, נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ אֱמוּנִים. נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ אַרְצֵנוּ, מָרוֹם נִשָּׂא דִּגְלֵנוּ, קָדִימָה הַגְּדוּדוֹנִים.המשלט שקט הלילה, כוכבים כיסו רקיע, את עיני אשא למעלה, משאלתי דומם אביע: - כוכבים שבשמים, נא, היו לי לעיניים, ראו ביתי והודיעוני שלום רעייתי, נא ספרו לי. התצפה גם היא אליכם, תוך תוגה של ליל הסתיו? התזכור שירי - שיר לכת, שרתי עם צאתי לקרב: - קדימה הגדודונים, נשבענו לך אמונים. נשבענו לך ארצנו, מרום נישא דגלנו, קדימה הגדודונים. ארוכה היא עוד הדרך, אך שקט הלב, בטוח, עד נכה אוייב על ירך, לא נשקוט ולא ננוח. אם אחיה, אף אם אפולה, לארצי גמולה אגמולה; זאת הגידו לה ממני: אל נא תבכה שאינני. אך אם אחיה ויום אשובה, לעת נשיג הנצחון, אז אל רעייתי אטוסה, עת נשירה, שוב באון: - קדימה הגדודונים, נשבענו לך אמונים. נשבענו לך ארצנו, מרום נישא דגלנו, קדימה הגדודונים.

מילים בכתב ידו של פרושנסקי, של בית (שלישי) משיר רוסי, שכנראה יש לו קשר ל"במשלט" (המילים נכתבו ב- 4.6.1984, ר' בדפוס ותרגום לעיל).